התמודדות עם קשיי למידה והפרעות קשב בשילוב הפרעות נפשיות – באשפוז ובשיקום העתיד/ חלק ג'

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

קשיי למידה והפרעות קשב בשילוב הפרעות נפשיות – חלק ג'

בהמשך לחלק א' וחלק ב' בנושא הפרעות קשב והפרעות נפשיות, דוגמא נוספת שקיימת זה עם ADHD עם הפרעות התנהגות- אימפולסיביות, חוסר שקט וקיימות בעיות ביחסים הבינאישיים בעיקר עם אנשים בעלי סמכות ואנשי חוק.האבחנה המבדלת מאוד חשובה ויש להסתכל עליה.

בחזרה למקרה של אלון: הילד הינו ילד שבשלבים מוקדמים לא אובחן בגלל כל מיני סיבות כגון:הוריו התנגדו להדביק לוסטיגמה, לא אובחן כי אמרו שבי"ס רוצה לדחוף לו תרופות, לא אובחן כי לא אוהבים אותם, היו מיליון סיבות לחוסר האבחנה ולכן לא טופל, בהמשך היו סימנים רבים לODD ובבית לא הצליחו להתמודד איתו. בסופו של דבר הגיע למרכז שלנו בכפר סבא וכאשר הגיע לשם הייתה התנגדות רבה של המשפחה ולכן עזב לאחר כמה ימים, אך שוב חזר כי בבי"ס שרף דברים. היה קשה לטפל בו, המשפחה כבר קרסה מרוב מלחמות איתו ועם כל העולם. ילד זה בסופו של דבר הגיע לאשפוז והיה צריך לטפל בכל הבעיות שנוצרו והגיע לפנימייה טיפולית,התמודד עם הרבה בעיות שלא אובחנו ולא טופלו בזמן. חשוב לראות מוקדם את הילדים ולהתערב מוקדם ככל האפשר. המערכות היום צריכות לטפל בהרבה ילדים.

איריס נמרי – מנהלת בית הספר, בית החולים בשלוותה:

ראשית אני רוצה להודות על ההזדמנות לשתף בעבודה החינוכית שלנו שפועלת לקידום שילוב של ילדים בבי"ס. אני אתחיל באני מאמין שלנו:

לכל נער יש את הפוטנציאל להשתלב בחברת גילו, המחשבה על השיקום והשילוב מלווה אותנו מהיום שהוא מגיע לאשפוז.העשייה החינוכית שלנו מתמקדת בצד הלימודי של הילד. אנו זוכרים ורואים שילדים מגיעים עם תסכול רב, ייאוש, הם ספגו כישלונות, והם בעלי הערכה עצמית נמוכה. כדי לשלב אותם במסגרת חוץ ביתית צריך ללמד אותם יחסים עם אנשים, עם מבוגרים. האשפוז לא בא לנתק את הילד, הוא לא מתחיל לחשוב על החיים רק אחרי האשפוז אלא כבר באשפוז הילד מתחיל לחשוב על חומרי הלמידה שלו, אנו מקבלים את חומר הלמידה מבית הספר ועוזרים להם. לפעמים הילד בתקופה משברית לא יכול למצות את יכולותיו ודווקא באשפוז ניתן לחבר אותו למקומות בו הוא נכשל בעבר.

כל העבודה שלנו נעשית בשיתוף מלא של ד"ר רצוני יחד עם פסיכולוגים, עו"סים, גורמי חוץ כמו הרשות, ועדות השמה, מחלקת החינוך, משרד החינוך. הקשר תמיד בשיתוף מלא.

כאשר הילד יוצא לביקור בפנימייה, איש חינוך, לעיתים מדריך/ה, מתלווה אליו להכיר לו את הפנימייה, להיות איתו במפגש הראשוני. צוות שלם של אנשי מקצוע עומדים מאחורי הדבר, ושוב זה מתאפשר בעזרת שיתוף פעולה מלא.

המחלקה מקבלת את הילד לאשפוז, עושים הערכה תפקודית, נפשית ולימודית, רואים איך הוא יוצר תקשורת, איך מתפקד ויוצרים לו תכנית אישית,תכנית שגם אמורה להגיע איתו לקהילה בה הוא ייקלט לאחר האשפוז.יש לנו כיתות לימוד מגוונות, ילדים עושים מתכונות, בגרויות. מגיע בוחן ואם צריך נשאר עד הסוף עם הערכת זמן של אותו הילד.

במהלך האשפוז ישנה חוויה מתקנת של מקצוע. לדוגמא היה לנו ילד שאהב הכי הרבה את המקצוע היסטוריה גם בגלל המורה. יש לנו פינת חי בה הילדים חווים הרבה דרך היחס לחיה, היחס לסביבה.

בשבוע הראשון, לאחר ויתור סודיות מקבלים תמונה על הילד בתחום הרגשי, חברתי ולימודי מבי"ס,שואלים איזה מקצועות כדאי להוסיף לילד. מחנכת נפגשת עם הילד ומעדכנים את המערכת שהיא בונה בכל שבוע.אנו נאמנים לצרכים של הילד גם אם זה דורש מאיתנו יותר.בשבוע הראשון הילד גם עובר אינטקים וטיפול באומנות.

אנו מקבלים ילדים שלא תמיד קיבלו אבחון של בעיות קשב וריכוז, אנו בודקים אותם והילדים נעזרים בהערכה שלנו באבחונים הבאים, כך האבחונים עוזרים להם להיות זכאים להקלות וזה יכול לשמש אותם באשפוז ובהשתלבות שלו בהמשך.חשוב להדגיש כי חרדת מבחנים גם יכולה לעלות באבחון הילד ואנו מתייחסים גם אליה.

מועצת תלמידים היא מסגרת נוספת באשפוז שבה הילד לומד לבצע מטלות ולקחת אחריות.

אחרי 21 ימי אשפוז מקיימים ועדות שבהם מדברים על המטרות ומחליטים על פרקי זמן, משתפים כמה שאפשר את ההורים.התוכנית מתייחסת למצבו הלימודי לפי בי"ס בקהילה, מצבו של הילד באשפוז. אם נראה צורך אחר בתוכנית נעדכן אותה. מתייחסים למקצועות שהילד ילמד ולמטרות הטיפוליות של הילד.כבר בישיבות הרב מקצועיות מתחילים לדון בילד ובשינויים שיהיו במשך לאחר האשפוז כמו חזרה לקהילה או יציאה לפנימייה. בכל יום כל מורה רושם דיווח יומי על כל ילד, המורים לא מוותרים על שלב זה, מעקב אותנטי אחר כל ילד.לקראת השחרור משלבים את הילד במסגרת חינוכית יחד עם הצוות החינוכי של האשפוז, צוות בי"ס בקהילה וכמובן יחד עם ההורים.סיכום האשפוז ניתן לקהילה שתקלוט את הילד ולהורים שלו. ובזה יש המלצות לאיזה מסגרת להפנות את הילד.

 

לדוגמא: ילדה עם יכולות גבוהות יכולה להיות עם מצב נפשי מאוד מורכב ולכן לא תוכל לחזור לבי"ס רגיל.הרבה פעמים אנו חושבים על שיפור ושילוב ולתת להם עוד כלים.

לסיכום (ד"ר רצוני),

מה שחשוב בעיני זה רצף טיפולי. המערכת צריכה לאפשר לילד לצאת לדרכו לפי צרכיו, אך לצערי לא תמיד מצליחים לאבחן את זה נכון.היכולת שלנו לניבוי הינה חלקית ומה שהכי חשוב זה אותו רצף טיפולי שמתחיל במחלקה ועובר לפנימייה, אך גם מסוגל לחזור אחורה וקדימה שוב ושוב. אחת הילדות שהייתה אצלכם וקודם לכן אצלנו באשפוז, עברה כמה וכמה משברים, היום היא ילדה מתפקדת, עובדת, ורק בזכות שיתוף פעולה זה הצליח, רצף טיפולי נכון זה המסר הכי חשוב שאני יכול להעביר לכם. מערכות צריכות לדעת עד איפה הן יכולות ללכת וכאן טמון סוד ההצלחה. בעבודה אתכם פתאום גיליתי שיש עוד פנימיות שאני יכול לדבר איתם באותה השפה.חשוב מאוד כי הפסיכיאטר שעובד בפנימייה יהיה כחלק מהצוות ולא דמות מקצועית אקסטרנית גרידא.

השארת תגובה

הנקראים ביותר

איך מאבחנים מחלת נפש?

על הדרך לאבחון מחלת נפש מחלות נפש, הפרעות נפשיות והפרעות אישיות, מאובחנות על ידי פסיכיאטר. האבחון נעשה בדרך כלל על ידי קריטריונים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן