אנשים מרגישים בנוח יותר או פחות מול אנשים אחרים, וביישנות ומופנמות לרוב ייחשבו כחלק ממכלול של תכונות המרכיבות אופי של אדם. אך מה קורה כאשר התכונות הללו מביאות אדם להימנעות כללית ממגע עם אחרים? במאמר זה נדון בהפרעת אישיות שעוסקת בדיוק בכך- הפרעת אישיות נמנעת.
מהי בדיוק הפרעת אישיות נמנעת?
הפרעת אישיות נמנעת, כשמה כן היא, גורמת לסובלים ממנה להימנע ממגע חברתי. הביישנות והרגישות לביקורת מהסביבה נמצאים בשיאם, וחוסר הנוחות שחלקנו חשים בסביבת אחרים הופכת מתחושת אי נוחות לכזו הגורמת להסתגרות. הסובלים מההפרעה סובלים מבעיות משמעותיות המשפיעות על היכולת לתקשר עם אחרים ולקיים מערכות יחסים בחיי היום-יום, וחלק מהם סובלים מבדידות ומההשפעות הנפשיות שלה.
בדומה להפרעות אישיות אחרות, הפרעת האישיות הנמנעת קשורה במערכות יחסים עם אנשים אחרים. עם זאת, בניגוד לחלק מהסוגים של הפרעות אישיות, הסובלים מהפרעה זו לרוב מאוד מעוניינים במערכות יחסים עם אחרים, אך לא מסוגלים להתמודד עם התחושה הקשה שהם יביכו את עצמם או יתפסו כנחותים או לא טובים. החיים בחברה דורשים מידה רבה של אינטראקציה עם אנשים אחרים, וכאשר הרגישות לביקורת משתקת, המצב גורם לפגיעה משמעותית בתחומי חיים רבים, כמו עבודה, מערכות יחסים זוגיות ואירועים חברתיים.
פעמים רבות, התחושה של הסובלים מהפרעה זו שאינם רצויים בחברה בה הם נמצאים היא מוקצנת, ולפעמים אף מנוגדת למציאות האובייקטיבית. זאת ועוד, כאשר מעירים לסובלים מההפרעה על כך, גם מתוך רצון כנה וחיובי לשלב אותם בפעילות או בחברה, הביקורת הזו נתפסת כבלתי נסבלת עבורם ולמעשה עשויה אף להעמיק את הריחוק.
הפער בין הרצון להיות חלק וליצור קשרים חברתיים, לבין חוסר היכולת לקיים מערכות יחסים עמוקות, לעתים קרובות גורם או נמצא בהתאמה עם הפרעות נפשיות אחרות- כמו הפרעות מצב רוח, חרדה חברתית ועוד. במקרים כאלו, הסימפטומים חריפים יותר והבעיה כמובן גדולה יותר.
גורמים להפרעה
ישנם גישות רבות לגורמים להפרעה, אך יש אפקט תורשתי משמעותי מאוד בהימצאות ההפרעה, לצד גורמים תרבותיים, התפתחותיים וסביבתיים. שכיחות ההפרעה מוערכת בכ-2.5 אחוזים מן האוכלוסייה.
אבחון הפרעת אישיות נמנעת
בדומה לכל אבחון מחלות נפש, האבחון של הפרעת אישיות שכזו נערך על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג. כאמור, ההפרעה דומה להפרעות אישיות נוספות ולכן ישנה חשיבות רבה לאבחון המדויק של המחלה. על פי ה-DSM-5, מגדיר ההפרעות הנפשיות האמריקאי, הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת יראו דפוסים של של חוסר התאמה חברתית, הימנעות חברתית ורגישות יתר לביקורת, באופן מתמשך ויציב המתחיל מראשית הבגרות, במגוון מערכות יחסים, סיטואציות והקשרים בארבעה או יותר מהקריטריונים הבאים:
- הימנעות מפעילויות מקצועיות ותעסוקתיות הכוללות קשר בינאישי משמעותי עקב חשש לנושאים כמו אי קבלה, ביקורת או דחייה.
- חוסר רצון להיות בקשר עם אנשים, אלא אם כן הם בטוחים שיתקבלו באופן חיובי
- הצגת איפוק במסגרת מערכות יחסים אינטימיות בגלל הפחד להיות מושא ללעג או לביוש
- עיסוק מתמיד בדחייה או ביקורת או במצבים חברתיים רגילים
- הימנעות במצבים בין אישיים, תחושת חוסר מסוגלות חברתית, חוסר רצון של אחרים להיות בחברתם ורגשי נחיתות מול אנשים אחרים
- סירוב יוצא דופן ללקיחת סיכונים אישיים או לעסוק בפעילויות חדשות מכיוון שהם עלולים להתגלות כמביכים
איך מטפלים בהפרעת אישיות נמנעת?
הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת עשויים לסבול כאמור גם מתחושת בדידות, ולעיתים גם חרדה ודיכאון ומגוון הפרעות נוספות המקשות על חיי היום-יום. הטיפול בבעיה יכולה להתמקד בפן הרגשי של ההימנעות, במסגרת של טיפול פסיכותרפי אישי או קבוצתי. בנוסף, גם טיפול סימפטומטי והקניית הרגלים חדשים במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול לתרום מאוד להקלה בסימפטומים. לבסוף, גם טיפול תרופתי מקבוצת התרופות המטפלות בחרדה ודיכאון יכול להיות יעיל להקלה בתחושה.
