הפרעת אישיות תלותית – כשהתלותיות דורשת התערבות

"ויאמר ה' לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו". כבר מבריאת העולם מוצגת התפיסה האלוהית כי האדם חייב את עזרתו של האחר, וכי חיים לא יכולים להיות שלמים ללא הנוכחות של האחר. אך מה קורה האחרים הופכים להיות כל עולמנו, ואנו תלויים באחר בכל בחירה בחיינו? במאמר זה נספר על מקרה כזה- הפרעת האישיות התלותית.

הפרעת אישיות תלותית

האדם הוא יצור חברותי מאוד ביסודו, והצורך בקשר הוא אחד מבסיסי ההתפתחות שלנו. בתחילת חיינו אנחנו תלויים לחלוטין בסביבה הקרובה שלנו- לספק לנו אוכל, הגנה, אהבה ושאר צרכים בסיסיים. ככל שאנו גדלים כך אנחנו הופכים עצמאיים יותר ויותר- לומדים לבחור בחירות בעצמנו, לעשות דברים בעצמנו וגם לשאת באחריות למעשינו. בכך אנחנו בעצם נפרדים מהורינו והופכים לישות עצמאית. אין זה אומר שאנחנו לא תלויים גם באחרים בחלקים מסוימים בחיינו, אך בקשר בריא אנחנו בוחרים לשתף פעולה ולהיתרם מקשר הדדי- בו לשני הצדדים יש חלקים בחיים בתוך הקשר וחלקים בחיים אשר נפרדים ומנותקים מהקשר. כך לדוגמה בקשר זוגי- בני הזוג מפתחים חיים זוגיים המקיפים תחומים רבים בחייהם, אך ישנם תחומים אשר נשארים נפרדים- תחביב, עבודה, פעילות ספורטיבית או קשרים חברתיים אחרים. בהפרעת אישיות תלותית האדם תלוי לחלוטין באחרים, וכמעט ולא מסוגל לנהל חיים עצמאיים ולקבל החלטות עצמאיות ללא נוכחות אחר.

הפרעת אישיות תלותית, כשאר הפרעות אישיות, מוגדרת כאשר ישנם דפוסים יציבים וחוזרים של התנהגות תלותית- המתחילים מגיל ההתבגרות ומלווים את האדם לאורך חייו. ההפרעה היא בבסיסה הפרעת חרדה- תחושת פחד עמוק הקשור בעיקר לעזיבה או היכולת להסתדר ללא אחרים. הסובלים מהפרעת אישיות תלותית מרגישים לרוב לא בנוח בחברה- תחושת הביקורת הקבועה מלווה פעמים רבות את חייהם והם רגישים מאוד למה שאחרים חושבים עליהם. הרגישות לביקורת וחוסר הנוחות בסביבת אחרים עשויים לגרום למיעוט בקשרים חברתיים חדשים ולהיצמדות אינטנסיבית ותלותית במערכות יחסים קיימות. אחת הבעיות הקשות של הסובלים מהפרעת אישיות תלותית היא שההתנהגות התלותית הנובעת מחרדה עשויה לגרום לאנשים קרובים דווקא להתרחק מהם לאור האינטנסיביות הרבה, והחשש מדחייה הופך למציאות. מכאן, שתחושת הבדידות מלווה גם חלק בלתי נפרד מההפרעה.

חלק ניכר מההפרעה הוא גם הביטול העצמי מול אחרים. הסובלים מהפרעת אישיות תלותית נמנעים פעמים רבות מלהביע את דעתם מחשש להתעמת עם אחרים. פעמים רבות הדבר מוביל למערכות יחסים רעילות ופוגעניות. השילוב של החשש מדחייה והערכה העצמית הנמוכה גורמים לסובלים מההפרעה להישאר ולא לסגרת ממערכות יחסים אלו ובכך נגרם סבל נוסף. ולא בכדי- חלק מההפרעות הנלוות להפרעת האישיות הוא דיכאון.

גורמים להפרעת אישיות תלותית

מקובל כי חלק ניכר מהגורמים להפרעה הוא דפוסי סמכות נוקשים של ההורים בילדות, בשילוב עם מזג מולד וגורמים תורשתיים.

אבחון ההפרעה

האבחון של הפרעת אישיות תלותית מתבצע על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג על פי הDSM-5, מגדיר ההפרעות הנפשיות האמריקאי, הסובלים מהפרעת אישיות תלותית יראו דפוסים יציבים ומתמשכים, המתחילים מתחילת ההתבגרות, וכוללים תלותיות רבה באחר. הדפוסים מתקיימים במגוון מערכות יחסים, סיטואציות והקשרים בחמישה או יותר מהקריטריונים הבאים:

• קושי בקבלת החלטות שגרתיות ללא משוב, אישור ועצות מאחרים.
• העברת אחריות לאחרים על נושאים שהסובל מההפרעה אחראי עליהם.
• פחד לא להסכים עם אחרים ופחד להסתכן באי קבלת אישור האחר.
• קושי להתחיל בביצוע משימות ללא תמיכה מאחרים.
• צורך מוגזם להשיג תמיכה מאחרים, עד כדי לאפשר לאחרים לכפות את עצמם במקום להסתכן בדחייה או חוסר שביעות רצון של האחר.
• הרגשת פגיעות וחוסר אונים כשהם לבד.
• חיפוש נואש אחר קשר אחר כאשר קשר אחד מסתיים.
• עיסוק לא מציאותי בחשש להישאר לבד ולא להיות מסוגלים לדאוג לעצמם.

טיפול

אותם אנשים אשר סובלים מ-  Dependent Personality Disorderהפרעת אישיות תלותית עשויים לסבול כאמור גם מתחושת בדידות, ולעיתים גם חרדה ודיכאון ומגוון הפרעות נוספות המקשות על חיי היומיום. הטיפול בסובלים מהפרעה זו מורכב מאוד, כיוון שעלול להיווצר קשר תלותי גם בטיפול עצמו. הטיפול היעיל כולל טכניקות שונות של התערבות התנהגותית ובניית כישורים חברתיים, לצד טיפוח תחושת מסוגלות עצמית והערכה עצמית. הברית הטיפולית נמצאת יעילה מאוד בטיפול בהפרעה זו. לעיתים תרופות נוגדות דיכאון יכולות להקל בתסמיני ההפרעה. בנוסף, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותית יכול לתרום לשיפור בסימפטומים של הסובלים מההפרעה.