על חינוך טיפולי וטיפול חינוכי בפנימייה פוסט אשפוזית  – חלק ב'

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email

על חינוך טיפולי וטיפול חינוכי:

עבודה בקו בין עובד סוציאלי למנהל בית בפנימייה פוסט אשפוזית  – חלק ב'

מאת אורגד בר

 בהמשך למאמר על חינוך טיפולי וטיפול חינוכי חלק א', מנהל ועו"ס הבית פועלים בהחלט ככלים שלובים. הכלים החינוכי והטיפולי משתלבים להם יחדיו ויוצרים החלטה ודרכי פעולה סביב נושאים שוטפים בעיקר בהתמודדות מול אתגרים הצפים בקרב חניכים בקבוצה. הדבר בא לידי ביטוי בהעלאת סוגיות אשר צפות בשגרת הבית ובשדה הטיפולי ובהחלטה כיצד להתנהל אל מול הסוגיה, הן ברמת הצוות והן ברמת ההתנהלות שלנו מול החניכים. הדיאלוג גם כן מתקיים באופן אינטנסיבי, החל מעדכונים שוטפים לגבי סוגיות המתעוררות בבית בחופשות, במשך השהות בבית הספר, באירועים המתרחשים בתוך הקבוצה ובסוגיות הצפות בחדר הטיפולים (אין ירידה לפרטים במצב זה בשל הצורך האתי לשמירת חיסיון המידע בין מטפל למטופל אך הסוגיה באופן כללי צפה אל מול מנהל הבית בכדי לקבל דגשים להתנהלות מול החניך ברמת הקבוצה).

הדיאלוג הנוכחי אכן מתקיים מתוך הבנה הדדית שהחלק שכל אחד משותפי הקו הוא מהותי אמנם אך הסימביוזה בין שני החלקים (החינוכי והטיפולי) היא החשובה מכל משום שממנה נגזרות החלטות לגבי אסטרטגיות עבודה מול החניך שעשויות להוביל לקידום התהליך הפרטני של החניך בקבוצה. ההבנות השונות של כל משתתף קו הן פועל יוצא של הבנתו המקצועית, אם החינוכית ואם הטיפולית. לאור שונות זו, נוצר מתח במהלך החשיבה המשותפת והניסיון לייצר החלטה לגבי משימות להמשך שכן כל צד עשוי לנסות ולמשוך את ההחלטה שתתבסס על הבנתו המקצועית ולא תמיד תהיה התאמה בין העמדות השונות באשר למהלך הרצוי.

במצבים מעין אלו רצוי להתדיין ולמצוא דרכים להתפשרות באופן שתוביל לאותה סימביוזה ראויה. במצבים מעין אלו, יש חשיבות ראשונה במעלה להניח את ההתנצחות ולהדגיש אחד לשני כי מקור הקונפליקט המקצועי אינו בין מנהל ועו"ס הבית אלא התפיסה של מה נכון יותר בעבור החניך. יכול מאוד להיות שדילמות מעין אלו לא ייפתרו ובמצב זה, יש צורך לשתף בקונפליקט את שאר אנשי הצוות או מול הממונים (אין מדובר על הצהרה על קונפליקט אלא העלאת הסוגיה לדיון בעבור אנשי הצוות או הממונים).

אציג כעת דוגמת שדה שעשויה להאיר על חשיבות הנחת יסוד זו. חניכה הייתה מבצעת בשלבי ההסתגלות שלה בתוך פנימייה פוסט אשפוזית פגיעות עצמיות מסוג חיתוכים. לאור התנהלות מסוכנת שלה במשך תקופה יחסית ארוכה ולאחר אינספור דיונים ברמת הצוות בנושא, התקיימה חשיבה בינינו (אני כמנהל הבית ועו"ס הבית) והצגנו כל אחד את נקודת המבט שלו על העניין. הועלו מספר קשיים: הקושי הניהולי שהעלה כי אנשי הצוות מתקשים להכיל מבחינה רגשית את התופעה ונוצרה תחושה של פחד בהתנהלות מול החניכה, מה שגרר את אנשי הצוות להעניק לה תשומת לב יתרה על כל אמירה, מעשה והתנהגות, הקושי הטיפולי שהעלה יצירת מעגל קסמים בו מתבצעת פגיעה עצמית שמובילה לקבלת תשומת לב יתרה מצד אנשי הצוות שמובילה לרצון לפגיעה נוספת לאחר חזרה למצב שגרה והקושי החינוכי שהעלה את תופעת "ההידבקות" בקרב חניכי הקבוצה שחווים באותו מעגל ומתחילים מצידם לייצר גם כן אמירות והתנהגויות פוגעניות.

ההחלטה הייתה לצמצם ככל שניתן את הרווחים המשניים בעת האירוע, דבר שמנוגד לכל תפיסה ראשונית של סיוע צוותי. בהתנהלות מול החניכה עצמה נוצרה אי הסכמה ביני לבין עו"ס הבית. שכן לטעמי, אנחנו הולכים רחוק מדי וקיים סיכון גדול לחייה של החניכה (החיתוכים היו קשים בהחלט), ההשפעה הקבוצתית רבה מדי ולכן אין מקומה במסגרת הקבוצה. עו"ס הקבוצה ראתה תקווה רבה, דווקא מתוך השיח הטיפולי הבין אישי ובהיכרות מעמיקה של גלגל הפגיעה העצמית מחלת נפש והאובדנות שלה. הנושא הועלה ברמת ההתייעצות עם מנהל הפנימייה, רכז הטיפול ואף עם הצוות והוחלט כי לא מוותרים, מנסים לצמצם עד כמה שניתן את הרווחים המשניים ובכך מנסים לצמצם את כמות האירועים האובדניים. בנוסף, הוחלט כי אם לא יתקיים שינוי כלשהו, תיערך חשיבה מחודשת בנושא. לשמחתנו, ולאחר לא מעט חבלי לידה, הצלחנו בהחלט להוקיע את התופעה הן בקרב החניכה והן בקרב הקבוצה.

  1. החינוך והטיפול משלימים זה את זה. החינוך עוסק בעשייה (doing), מאפשר התייחסות למעשים, כלומר לפעולות המתבצעות בין היחיד לבין עצמו או במסגרת של יחסי גומלין עם סביבתו. הטיפול עוסק ב- being בדינאמיקה התוך-נפשית, מנסה לבדוק את המניעים להתנהגות ולהבין תהליכים בעבר ובהווה (מויאל, 2005)

בהסתכלות על הקו המשותף לי ולעו"ס הבית, ניתן בהחלט לזהות את ההשלמה בין ההיבטים החינוכיים לטיפוליים. מעצם היות התפקיד מנהל הבית, העשייה החינוכית המתייחסת למעשים היא חלק מהותי משגרת התפקיד. התמודדויות עם התנהגויות שאינן מותאמות, אירועים חריגים ושיחות אישיות עם חניכים מבוססות על תגובתיות מחושבת שמצד אחד שומרת על כללי המסגרת והקבוצה ומצד שני, מספיק פתוחה ומכילה ללמידה, בחינה והתנסות. ההשלמה מתבצעת בסופו של דבר רק על ידי שינוי סטאטוס ההתמודדות. מהתמודדות אישית שלך כמנהל ומחנך להתמודדות משותפת שלך ושל העו"ס וכך, ניתן בהחלט לתת מענה כוללני לאותה התנהגות, הן על ידי השיח וההחלטה החינוכית ברמת הקבוצה והן על ידי פתיחת פתח אפשרי לשיח טיפולי בנושא ובכך לייצר doing ו- being יחדיו.

דוגמא לכך היא חניכה שקשיי ההסתגלות שלה היו קיצוניים והיא התקשתה לכבד את המרחב הפרטי של החניכים האחרים (על ידי כניסה לשטחים אישיים של חניכים אחרים, שימוש בחפצים של אחרים וכו'), הייתה מעורבת באירועים אלימים רבים ברחבי הכפר והייתה משתמשת בהתפרצויות כמגננה לכל הערה והכוונה מצד הצוות. במקרה זה, נערכה חשיבה על כל מאורע קיצוני מצידה, חשיבה שהולידה אקטים של תגובות בהתאם למצבה הרגשי וגודל האירוע ובמקביל, נפתח שיח טיפולי פתוח בכל הנוגע לאירועים אלו. ה- doing וה- being התבצעו יחדיו, ניזונו מאירועים חדשים, והמשיכו להתבצע לאחר חשיבה מחודשת.

 

השארת תגובה

הנקראים ביותר

הפרעות מצב רוח – איך מטפלים?

הפרעות מצב רוח, כמו שהשם רומז, הן הפרעות אשר מאופיינות במצבי רוח קיצוניים. הפרעת מצב רוח, הנקראת גם הפרעה אפקטיבית, עלולה לגרום

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן