על חינוך טיפולי וטיפול חינוכי בפנימייה פוסט אשפוזית, חלק ג

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email

על חינוך טיפולי וטיפול חינוכי:

עבודה בקו בין עובד סוציאלי למנהל בית בפנימייה פוסט אשפוזית, חלק ג

מאת אורגד בר

  1. בין החינוך לטיפול מתקיים קשר סימביוטי. אין האחד יכול להתקיים ללא האחר. התייחסות טיפולית שמשמעה הבנת מניעי ההתנהגות מחייבת התייחסות להתנהגות תוך ניסיון להבין את מניעיה

בהמשך לחלקים חינוך טיפולי וטיפול חינוכי א', וחינוך טיפולי וטיפול חינוכי ב' הקשר הסימביוטי מאופיין בקו שלנו בכך שהקשר הינו רציף. העדכונים והחשיבה על התגובה המתאימה לכל מאורע נמצאים במינונים שונים, הן באירועים שברור מאליהם שהם מחייבים חשיבה מאין זו והן לגבי אירועים שלעיתים קרובות נראים טריוויאליים וכאלו שאינם דורשים מידה מסוימת של חשיבה ועדכון. המייחד את הנחת היסוד הנוכחית היא ניפוץ האשליה הקיימת שרק המהלכים הטיפוליים חותרים להבין את מניעי ההתנהגות בעוד שהמהלכים החינוכיים מחפשים רק את המעשה והתגובה הראויים.

לטעמי, הבנת מניעי ההתנהגות קשורים לניתוח החינוכי והטיפולי כאחד, אך נקודת המבט בהחלט שונה. בעוד שנקודת המבט של המטפל מתמקדת בעומקים של מניעי ההתנהגות, בהבנה הדטרמיניסטית, בתחושות וברגשות, נקודת המבט של המחנך היא דווקא בהבנת הקשרים הסיבתיים ובניסיון לנפץ קשרים אלו.

לטעמי, הקשר הסימביוטי היא היכולת להצליח בניתוח ובמעשה בשני הכיוונים ולדעת לסנכרן את שניהם יחד על ידי הגדרת חלוקת משימות בין החלקים הטיפולי והחינוכי, יציאה למשימות (הצלילה לעומקים מצד העו"ס וניפוץ הקשרים הסיבתיים מצד מנהל הבית), מתן מענה חינוכי-טיפולי, מדידה והסתכלות האם התוצאות הרצויות הושגו, ביצוע חשיבה מחדש ושאילת השאלה האם התגובתיות הייתה מתאימה והובילה לתוצאות הרצויות וחוזר חלילה. יש לציין כי ישנם מצבים רבים בהם הצלילה לעומקים של המטפל והניסיון לנפץ את הקשרים בין הטריגר להתנהגות הם בבחינת תהליך ולכן יש צורך בתכנון של אותו התהליך ובהבנה כי תוצאות ניתן יהיה להשיג אך ורק לאורך זמן.

דוגמא טובה מהקו שלנו ניתן לקבל מסיפורו של חניך שהתקשה לייצר התנהגויות מתקבלות גם במהלך החופשות שלו בבית, דבר המוביל בסופו של דבר למצב בו במהלך שהותו בפנימייה ניכר שינוי בהתנהלותו והתנהגותו אך בבית מרשה הוא לעצמו לחזור להתנהגויות ישנות של חוסר תפקוד. הבנת מניעי ההתנהגות הייתה ברורה בעבור שנינו: ההחזקה השונה בבית, השינוי בסביבה שהפכה למאפשרת יותר וכמובן חרדה חברתית.

ההתייחסות הייתה בשני כיוונים, מצד אחד מאמץ גדול יותר של מנהל הבית לפקח ולבקר את התנהלותו בחופשה בבית ודרישה לשיחות בנושא לאחר חזרה מחופשות ומצד שני, הדרכה הורית ועבודה טיפולית עם המשפחה מצד עו"ס הבית. לאחר שנגלה כי תגובתיות זו לא הייתה מספקת ובכדי להימנע מאותן רגרסיות במהלך החופשה, השכילה עו"ס הבית למצוא לו מקום עבודה בסופי השבוע בבית וכך, לא יכול היה להרשות לעצמו לחזור לתפקוד ירוד במהלך חופשות בבית.

מעניין לציין כי העו"ס במקרה זה השכילה לתת מענה חינוכי-טיפולי-ניהולי כאחד, מה שלטעמי מצביע על ניהול קו ברמה גבוהה, קו שבו ישנה זליגה בחלוקת העבודה בין החלקים השונים והעו"ס יכול להרשות לעצמו לזלוג לטריטוריה הארגונית של מנהל הבית ולהיפך מבלי להגדיר זאת כפלישה אלא דווקא כזליגה חיובית ונדרשת.

 

תובנות על חינוך טיפולי וטיפול חינוכי

אין ספק כי מורכבות העבודה החינוכית-טיפולית הופכת לגדולה יותר במסגרת כמו פנימיית עדנים, מסגרת חוץ ביתית פוסט אשפוזית המאתגרת את עובדיה באינטנסיביות רבה, בריבוי אירועים חריגים ובהתמודדות ימים ולילות סביב סוגיות הדורשות מענה. ניתן לתאר דרכים רבות להתמודדות עם המורכבות הקיימת, אם על ידי הגדרה נכונה של משימות יומיומיות וביזור משימות כלפי שאר הצוות (משימות שניתן לבצע ביזור סמכויות לגביהן) וניהול זמן נכון ותעדוף יומיומי של משימות. לטעמי, השיטה המרכזית להתמודדות עם המורכבות היא יצירת קו נכון, המקדם חניכים ומפרה את הצוות. מהניתוח הנוכחי ומהנושאים השוטפים שהועלו בהצגת הנחות היסוד, ארשה לעצמי לגזור מספר משמעויות באשר לניהול נכון של קו עבודה משותף בין מנהל ועו"ס הבית:

  1. דיאלוג אינטנסיבי, ישיר, כנה ואמיתי- "זוגיות מקצועית" בין השניים מחייבת יחסים כנים ואמיתיים, ישירים ואינטנסיביים. קל יותר לקיים את הדיאלוג כשהעמדות החינוכי והטיפולי נעים באותו הכיוון אך קשה יותר לקיים זאת כשאין הסכמה חד משמעית, כשישנו קונפליקט בין החלקים המשלימים את השלם ואז קיים ויתור, לא ויתור שנוצר מתוך הבנה והסכמה מקצועית אלא דווקא ויתור לטובת שלום הקו, ויתור שיכול להעיב על היחסים בהמשך.
  2. מתח הוא חלק לגיטימי מן הקו, יש לדעת לקבל אותו, להכיל אותו, ללמוד לחיות איתו ולשים לב שהמתח הוא בבחינת המצב הטבעי כששני אנשים מגיעים מדיסציפלינות שונות המשרישות נקודות התייחסות שונות. את המתח צריך לדעת לשמר ולהבין שהוא נכון ומועיל לקידום החניכים, עוד יש לציין כי חשוב לשמור על כך שה"מתח החיובי" יהיה תמיד על הרקע המקצועי והדיסציפלינארי ולא על רקע אישי
  3. שמירה על הגבולות הנדרשים בין ה- being לבין ה- doing וקבלת הזליגה אחד לשטחו של השני לאחר שחלוקת העבודה בין השניים ברורה ומתוך הבנה שזליגה זו אינה מאיימת לשותף
  4. מנהל הבית או העו"ס לא יכולים "להציל" את החניכים לבדם, דרושה סימביוזה בין החלקים החינוכיים והטיפוליים ויש חשיבות מכרעת לסנכרון הקיים בין החלקים בכדי לתת מענה נכון ומקיף לסוגיות בוערות

לסיכום

המאמר הנוכחי אינו מתיימר להיות מאמר אקדמי או להציג מודל אופטימאלי לניהול קו אלא מנסה להציג אפשרות אחת לניהול הקו הנוכחי. בטוחני, כי ישנם אפשרויות פוטנציאליות אחרות לניהול הקו ולהתמודדות עם הצורך בשילוב בין התהליכים החינוכי והטיפולי יחדיו ובחירה באשר לאפשרות הנבחרת בניהול קו תלויה לא אחת גם במאפיינים האישיותיים, בניסיון ובעמדות של שותפי הקו. למרות קיומן של אפשרויות פוטנציאליות אלו, אין ספק כי המשותף לכולם יהיה דווקא ההבנה שקידומו של החניך היא בבחינת המטרה המרכזית.

* הערה – במקביל לכתיבת המאמר הנוכחי, עו"ס הקבוצה איתה אני פועל בקו כתבה גם כן מאמר מקביל על הנושא של חינוך טיפולי וטיפול חינוכי. קווים רבים ודומים נמצאו בקריאת שני המאמרים יחדיו וזאת שלא בוצע תיאום מראש או שהחלפנו בינינו דין ודברים במהלך הכתיבה. לטעמי, קווים משותפים אלו רק מעידים על תפיסתנו הזהה יחסית באשר לחשיבות ולאלמנטים המרכזיים המייצגים את הקו המשותף שלנו.

 

השארת תגובה

הנקראים ביותר

הפרעות מצב רוח – איך מטפלים?

הפרעות מצב רוח, כמו שהשם רומז, הן הפרעות אשר מאופיינות במצבי רוח קיצוניים. הפרעת מצב רוח, הנקראת גם הפרעה אפקטיבית, עלולה לגרום

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן