מעונות טיפוליים – הקשרים בין צוות לחניכים – חלק א'

מעונות טיפוליים – ההשפעות הטיפוליות של הקשרים בין צוות לחניכים:

על מעונות טיפוליים והצגת מחקר שנערך ב"חסות הנוער" / מאת ד"ר אורן גור המרכז לאבהות / חלק א

"….בסטיאן החל לחוש כיסופים ממין שונה בתכלית, תשוקה שכמוה לא חש מימיו ואשר הייתה שונה מכל הבחינות מכל משאלותיו הקודמות: הכיסופים להיות מסוגל לאהוב. בפתיעה ובמגינת לב נוכח לדעת שאין ביכולתו לאהוב, והמשאלה חזקה בו עוד ועוד…"

-מיכאל אנדה,  "הסיפור שאינו נגמר  "-

מעונות טיפוליים – תיאורית התקשרות

שלוש הנחות יסוד:

1. לתינוק ולאדם הבוגר צורך מולד בקשר המהווה מוטיבציה להתנהגות.
2. "בסיס בטוח" (Secure base) כמאפיין מרכזי של מושג ההורות.
3. חוויות עם הדמות הטיפולית והדרך בה תופס הילד את תגובותיה מופנמות כ – "מנגנוני עבודה פנימיים" המשפיעים על בחירת והתוויית הקשרים המשמעותיים לאורך כל החיים.

מחקר

• מצב הזר של ainsworth et al. (1978), החלוקה להתקשרות בטוחה והתקשרות לא בטוחה. שני מצבים פולאריים – התקשרות נמנעת והתקשרות חרדה אמביוולנטית.
• Hazan & Shaver (1987) מנגנוני העבודה הפנימיים  הם בעלי יציבות ניכרת לאורך החיים: התקשרות בבגרות.
• סגנונות התקשרות כרצף במרחב דו ממדי: ממד חרדה בהתקשרות וממד הימנעות בהתקשרות (e.g. Brennan et al., 1998)

יתרונות התפתחותיים להתקשרות בטוחה

• משאבים פנויים לחקור את העולם מתוך ידיעת קיומו של ה"בסיס הבטוח" בשעת מצוקה.
• אמונות אופטימיות באשר ליכולת להתמודד עם מצוקות, תחושה של בטחון ברצון הטוב של אחרים, תחושה של יעילות עצמית בהתמודדות עם איומים.
• התקשרות בטוחה בשנתיים הראשונות בחיים קשורה לתכונות שונות שהוכחו כקשורות לעמידות (resilience).

ההשלכות של התקשרות לא בטוחה במסגרת מעונות טיפוליים

• התקשרות כגורם סיבתי לפסיכופתולוגיה. מנגנוני העבודה הפנימיים ככוח שמרני אשר מתנגד לשינוי ע"י בחירות משחזרות ועיוות התפיסה של הפעולות והרצונות של האחרים.
• קשר עם פסיכופתולוגיה כגורם סיכון. ההשפעות הבולטות מופיעות בהקשר לגורמי סיכון אחרים שהם חלק מהאקולוגיה של הילד והמשפחה (לחצי חיים וקשיים משפחתיים בזמן הילדות).
• נמצא קשר ל: קשיים ביחסים חברתיים, אלימות, הפרעות זעם, תלות יתר, נטייה למצבי רוח ודיכאון ומגוון פתולוגיות נוספות (כמעט כולן..).

אפשרויות שינוי במערכת ההתקשרות / האם ניתן למרות יציבות המערכת ליצור שינוי במערכת ההתקשרות?

• דפוסי העבודה הפנימיים מתקיימים בנפרד זה מזה ולכן יכול להיווצר דפוס "בטוח" בצד הדפוסים ה"לא בטוחים". דמות חיצונית יציבה ומגיבה בחייו של הילד להוות גורם מגונן.
• Fonagy – הפרדוקס הטמון בטיפול בנןשא הפרעות התקשרות קשות.

רציונל

מטרת המחקר הייתה לבחון את הכוח הטיפולי המיטיב הטמון בהתקשרויות של בני נוער במצוקה עם אנשי צוות במעונות טיפוליים: האם הקשר עם איש צוות יכול להוות גורם מגונן המסייע לצעיר ל"התעלות" מעל חוויות ההתקשרות הראשוניות שלו, עוזר לו להתפתח ולהסתגל טוב יותר לסביבה ואולי אף גורם לו להיות "בטוח" יותר בהתקשרותו. מחקר אורך שבמהלכו עקבנו  אחר בני נוער החוסים במוסדות "רשות חסות הנוער".סה"כ נערכו ארבעה מפגשים עם כל משתתף : בקליטה ולאחר 3 חודשים, 6 חודשים ו – 12 חודשים מהקליטה. במקביל לאיסוף הנתונים מהצעירים, נאסף מידע מקביל גם מהצוות.

מדדי המחקר

מדדי התקשרות – רמת חרדה ורמת הימנעות (שאלוני דיווח עצמי, תפיסת הורים, סיפורים)

מדדי הסתגלות  – תפקוד רגשי (כעס, דיכאון ובדידות, רגשות חיוביים, תפקוד התנהגותי

מדדי קשר – המידה בה איש הצוות של מעונות טיפוליים נתפס כמקנה "בסיס בטוח": המושג פורק לעשרה מרכיבים         כגון זמינות ופניות, יכולת ממשית לעזור ולהרגיע, עשייה משותפת, שמירה על הגבולות, ביקורתיות (כל חניך מילא את השאלון לגבי 5-6 אנשי צוות). השאלונים הועברו גם לצעירים וגם לאנשי הצוות בכל המדידות.

נתונים

השתתפו: 24 מעונות טיפוליים חסות (33 מסגרות). 131 נערים ונערות, מתוכם 60 השלימו את המחקר במלואו. כ – 260 אנשי צוות. 373 מפגשים עם צעירים נערכו ב – 4 זמני הבדיקה. 21 חודשים חלפו מהמפגש הראשון עד המפגש האחרון.