איך מתמודדים עם התקף זעם אצל ילדים ומה הטיפול?

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email

התקף זעם אצל ילדים – תסמינים ודרכי התמודדות

התקף זעם אצל ילדים (טנטרום) הוא מצוקה רגשית של ילד המתבטאת בהתנהגות. התקף הזעם מלווה לרוב בכעס בלתי נשלט, צעקות, בכי, התנגדות, הבעת מחאה בצורות שונות, ואף אלימות פיזית כלפי אנשים או חפצים.

התופעה של התפרצויות זעם אצל ילדים מתחילה לרוב עם גילויי העצמאות אצל ילדים – בסביבות גיל שנתיים לראשונה, וחוזרת שוב ביתר שאת בגיל ההתבגרות. העצימות וביטויי התקפי הזעם משתנים מגיל ולגיל, ומילד לילד. במאמר זה ננסה להבין כיצד להתמודד עם התקפי הזעם.

התקף זעם אצל ילדים כביטוי למצוקה

אדם מבוגר לרוב יודע להביע את רצונותיו, תחושותיו ומצוקותיו בדרכים שונות, ויש לו הכלים להתמודד עם בעיות שונות בדרכים שונות. בנוסף, למבוגר יש כוח רב לשלוט בחייו והרבה חופש לבחור – מה הוא רוצה לעשות, מתי, איך ועם מי. לעומת המבוגר, הילד אינו שולט בהיבטים רבים בחייו. המבוגרים אומרים לילדים מה ללבוש, מה לאכול, מתי להתקלח, מתי ללכת לישון והילד תלוי מאוד במבוגר. בנוסף, ילדים אינם מודעים לעצמם תמיד כמו מבוגרים. הם אינם יודעים תמיד שהם רעבים, עייפים או מוצפים רגשית.

כאשר הילד נתקל בבעיה, בתסכול או בחוסר שביעות רצון, הוא אינו יודע להתמודד תמיד עם המצב. ההתמודדות לעיתים מלווה באיבוד שליטה על ההתנהגות, ובהתנהגות הרסנית כלפי הסביבה. ככל שהתסכול של הילד גובר, כך גם ההתנהגות ההרסנית גוברת. להתנהגות ההרסנית הנובעת מהתקף הזעם עשויות להיות השלכות בעייתיות עבור הילד. ישנן שתי סכנות עיקריות מההתנהגות ההרסנית-

  1. סכנה ראשונה היא כי הילד יבין שההתנהגות ההרסנית מקדמת את המטרות שלו, וכי אלימות היא הדרך להשיג דברים. הדבר עשוי לעודד הפרעת התנהגות.
  2. סכנה שנייה היא כי בעקבות השלכות הסביבה להתנהגות (כעס, עונשים וכו'), המצוקה לא תיפתר- הילד ירגיש מתוסכל אף יותר ומעגל הזעם יימשך.

  אז מה עושים? התמודדות עם התקף זעם

כאמור, התקף הזעם היא דרך של ילדים להביע מצוקה. על מנת לעזור לילד לצלוח את התקף הזעם ננסה לעזור לילד להבין מה עובר עליו, ולהציע לו דרכי התמודדות אחרות עם המצב.

שלב 1 – זיהוי המצוקה

אנחנו כהורים מזהים פעמים רבות את הסיבות למצוקת הילד הרבה לפני שהוא מזהה אותה. במצב כזה, חשוב להגיד לילד כי אנחנו רואים את מצוקתו. אפשר לנסות לברר עם הילד מה הגורם למצוקה, ואף לנסות "לנחש" מה המצוקה, ובאם יש צורך, יש לאתר טיפול רגשי לילדים. ילדים בגילאים שונים יודעים לזהות ברמות שונות מה הגורם למצוקתם. כאשר אנחנו עוזרים לילד לגלות מה היא המצוקה הילד מקבל את המסר שהוא מובן, וגם לומד בהמשך לזהות בעצמו את המצוקה. הדבר יוריד את גורם הלחץ בהמשך.

שלב 2 – הצעה לפיתרון

ישנם גורמי מצוקה שלא נוכל או לא נרצה לבטל. עם זאת, אנחנו בהחלט יכולים להפחית את גורמי המצוקה. לדוגמה, אם הילד נכנס להתקף זעם בגלל שאינו רוצה להיכנס למקלחת – איננו מוכנים שהוא לא יתקלח. עם זאת, אנחנו יכולים להציע לו לקחת את הצעצוע האהוב עימו למקלחת. אם ילד בוגר יותר מסרב לעשות שיעורי בית או ללכת לבית הספר בשל חרדה חברתית, למשל, אנחנו יכולים לנסות להציע את עזרתנו וללוות אותו בהתמודדות עם המכשול, להתייעץ עם צוות בית הספר לבקש עזרה ועוד.

שלב 3 – שיחה אחרי הזעם

חשוב לאחר כל התקף זעם אצל ילדים, לאחר ההירגעות, לשבת ולדבר עם הילד. אפשר לשאול שאלות מכווינות- מה קרה? מה גרם לזה? מה עזר לך לפתור את המשבר? חשוב בשלב זה לעודד את הילד, ולנסות לחשוב איתו מה אפשר לעשות בפעם הבאה שמגיע התקף זעם שכזה.

אף על פי כי התקף זעם אצל ילדים היא תופעה נפוצה אצל ילדים צעירים וגם בגיל ההתבגרות- ישנן התנהגויות החורגות מגבולות הנורמה. אם נראה לכם כי התנהגות ילדיכם קיצונית מעבר לרגיל, או שאתם רוצים ללמוד כהורים כיצד ניתן להתמודד יותר טוב עם התקפי זעם אצל ילדיכם – מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בנוגע לטיפול בילד.

השארת תגובה

הנקראים ביותר

הפרעות מצב רוח – איך מטפלים?

הפרעות מצב רוח, כמו שהשם רומז, הן הפרעות אשר מאופיינות במצבי רוח קיצוניים. הפרעת מצב רוח, הנקראת גם הפרעה אפקטיבית, עלולה לגרום

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן