עזרה נפשית עכשיו – כך תתמודדו בעיתות מצוקה

זקוקים לעזרה נפשית? חשים מצוקה? יש מה לעשות

החיים המודרנים מזמנים לנו אינספור רגעי מתח ומשבר. במאמר זה נבין את הגבול בין מתחים ולחץ הנחשבים לנורמלים אל מול כאלו הנחשבים חריגים, ואת צורות ההתמודדות שניתן לקבל בנושא.

אורח החיים המודרני, לצד הנוחות והקלות שהביא עימו, הביא גם לחץ ומתח שלא אפיינו זמנים קודמים. הדבר הוביל לקשיים רגשיים הדורשים מענה מיוחד. אז מתי אני "סתם לחוץ" ומתי יש לפנות לקבלת עזרה? והאם ישנם טיפים לעזרה עצמית ברגעי מצוקה נפשית?

מצוקה נפשית

מצוקה נפשית היא סבל הנגרם לאדם בתחום הרגשי. מניתוח של ממצאים עיקריים בסקר בריאות הנפש בעולם, עולה כי אחד מכל עשרה בוגרים בישראל פונה בכל שנה לקבלת עזרה נפשית. לאורך כל החיים, אחד מכל חמישה ישראלים יפנה לקבלת עזרה נפשית.

לכל אדם מאיתנו יש קשיים עימם הוא מתמודד. המצוקות נבדלות במספר מאפיינים, ביניהם- הסיבות למצוקה הנפשית, משך המצוקה הנפשית, האינטנסיביות של המצוקה הנפשית (עד כמה אני סובל מזה), והפגיעה של המצוקה הנפשית בתפקוד היומיומי. שיקלול של המאפיינים השונים של המצוקה הנפשית יכולים לעזור לנו לקבל החלטה אם ולאן לפנות לצורה קבלת עזרה נפשית.

הסיבות לקשיים וללחצים נפשיים הן שונות ומגוונות- נושאים כמו בריאות, זוגיות, משפחה, עבודה ומצב כלכלי- הם רק חלק מבין הגורמים המלחיצים שעשויים להביא אותנו למצוקה נפשית. במקרים אחרים, הגורם שמביא אותנו למצוקה נפשית לא תמיד ברור, והמצוקה עלולה לעלות יום אחד מבלי שום הכנה מוקדמת או סיבה נראית לעין. מצוקות נפשיות אשר לא מוטפלות, עלולות להביא ילדים ונוער במקרים רבים לנטישת המסגרת הלימודית והבית, עד הגעה למסגרות טיפולית כגון פנימיה.

כאשר הגורם המלחיץ שמביא אותנו למצוקה הוא ברור ומוגדר- פעמים רבות הדבר יקל עלינו למצוא את הפתרון לבעיה. לפעמים במצבים כאלו המצוקה הנפשית תלויה לגמרי בגורם אחד, והתרחקות זמנית או קבועה ממנו יכולה להיטיב עם המצוקה עד כדי העלמתה כליל. לדוגמה, אם המצוקה הנפשית נגרמת בעקבות עבודה מסויימת – עזיבת העבודה יכולה להקל מאוד על המצוקה. כמובן שהדבר יכול להביא למצוקה אחרת במישור הכלכלי או הרגשי, ואין ערובה לכך שבעבודה הבאה המצב ישתנה. בנוסף- כמובן שלא תמיד אנחנו יכולים לעזוב את הגורם המלחיץ. עם זאת- חשוב לזכור שבמקרה כזה הטיפול יכול להיות מממוקד מאוד סביב הבעיה עצמה ולא תמיד יצריך איש מקצוע. מצוקה שאינה מגיעה מסיבה מוגדרת וברורה עשויה להיות קשה יותר לטיפול ולעיתים תדרוש גם עזרה של איש מקצוע, מכיוון שקודם לטיפול בבעיה יש למצוא את הגורם העמוק לבעיה ורק אז ניתן להתחיל לטפל בה.

מצוקות נפשיות שונות זו מזו

הבדל נוסף בין מצוקה נפשית אחת לשנייה היא משך הזמן שסובלים מהמצוקה. ישנן מצוקות נפשיות שנמשכות תקופת זמן קצרה וממוקדת, וישנן מצוקות הנמשכות לאורך שנים. מצוקה שנמשכת תקופת זמן ארוכה דורשת טיפול מעמיק יותר וככל שהיא נמשכת זמן רב יותר הפנייה לטיפול משמעותית יותר (כמובן שתקופה ארוכה זה עניין יחסי לרמת הסבל ולאדם, אבל בעיקרון ניתן להגדיר תקופה של מספר חודשים ומעלה כתקופה ארוכה).

האינטנסיביות של המצוקה הנפשית- מצוקה נפשית מטבעה היא עניין מאוד סובייקטיבי.  ישנם אנשים מסויימים שירגישו במצבים מסויים שהמצוקה היא בלתי נסבלת, בעוד אחרים יכולים לשאת אותה. לכן- גם המדד חייב להיות סובייקטיבי. במקרה כזה ניתן וכדאי לשאול את הסובל מהמצוקה הרגשית- עד כמה אתה סובל מהמצוקה מ1 עד 10? במקרה כזה, כמובן שככל שהתשובה הסובייקטיבית מעידה על סבל רב כך גם תשומת הלב הנדרשת משמעותית יותר.

גורם נוסף ומאוד משמעותי שיש לשים אליו לב הוא מידת הפגיעה של המצוקה הנפשית בתפקוד היומיומי. בהמשך לאינטנסיביות של המצוקה הנפשית, שהיא מדד סובייקטיבי, במקרה זה הצופה מהצד יוכל להבחין בקלות יחסית ברמת הפגיעה בתפקוד של הסובל מהמצוקה הנפשית. במקרים מסויימים, התפקוד של אנשים הסובלים ממצוקה נפשית נפגע משמעותית עד כדי חוסר פניות לעשות כל דבר אחר חוץ מלהתמקד במצוקה. סימן זה הוא קריטי להחלטה אם וכיצד לטפל במצוקה. ככל שהפגיעה בתפקוד היומיומי משמעותית יותר- כך דחוף יותר לטפל במצוקה.

לסיכום, שילוב של ארבעת הגורמים הללו יכולים לתת אינדיקציה טובה לעומק המשבר ולדחיפות הטיפול בו.

אז, למי פונים?

צורת וכתובת הפנייה תלויה מאוד בחומרת המצב, ובאופי ובתרבות של הסובל מהמצוקה הנפשית. ככלל, בניגוד להרבה ממדינות העולם, בישראל רוב הפונים לטיפול נפשי פונים לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, והדבר הוא מקובל ונפוץ. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתחום הטיפול הנפשי ואבחון הפרעות נפשיות או מחלות נפש בהתהוות – פסיכולוג, פסיכיאטר, או כל איש טיפול אחר (כדאי לוודא שאיש הטיפול הוא מוסמך וכי הוא עוסק בתרפיה). כמובן שגם פניה לרופא המשפחה יכולה לעזור, בעיקר במקרים קלים יותר- לצורך הפנייה וטיפול המשך. במקרים אקוטיים, ניתן לפנות למרפאות לבריאות הנפש. במקרים מסכני חיים ניתן לפנות גם למיון פסיכיאטרי בבתי החולים והמחלקות הפסיכיאטריות השונות.

כנסו לקרוא גם על הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם.