סוגי מחלות נפשיות ודרכי טיפול
מחלות נפש, או כפי שהן נקראות לעיתים הפרעות נפש, הן רצף של הפרעות בהרגשה ובתפקוד של האדם שחורגים מהנורמה המקובלת בחברה בה חי האדם. הן נפוצות מאוד ומשפיעות רבות על הסובלים מהן (וגם הסביבה הקרובה שלהם), ובכל זאת המודעות לגבי חלקן נמוכה באופן יחסי. במאמר זה ננסה לעשות סדר במושגים הקשורים בנושא מחלת נפש, בסוגי הפרעות הנפש ובדרכי הטיפול השונות.
מה זה מחלת נפש?
כולנו חווים קשיים שונים לאורך חיינו. ענפי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מנסים שנים רבות להגדיר מתי קושי או מצוקה הופכת מתגובה והתמודדות שגרתית בחיים של האדם, לבעיה אשר חורגת מגדר הרגיל ומצריכה התייחסות מיוחדת. כך למשל נקודת הבחינה בחלק גדול מהמקרים נוגעת לשאלה עד כמה המחלה מפריעה לתפקוד התקין של האדם ולהתנהלות שלו במישורים השונים של חייו (לימודים, עבודה, משפחה וכדומה). כאשר ההפרעה הזו קיימת, ייתכן מאוד שאנחנו נכנסים לשדה המשחק של מחלות הנפש השונות.
כיום, ההגדרות המקובלות להפרעת נפש משתנות ממדינה למדינה ולעיתים גם לאורך זמן. שני המדריכים הנפוצים עליהן מתבססות ההבחנות הרפואיות הנוגעות להפרעות נפש הם ה DSM-5 של ארגון הפסיכיאטריה האמריקאי וה ICD -11-של ארגון הבריאות העולמי, מדריך סיווגי המחלות עליו מתבססים גם בישראל. המדריכים הם רפואיים, ובעזרת בחינת רצף של סימפטומים מסווגים בהם הפרעות נפש שונות.
מכיוון שבני האדם שונים זה מזה, והרבה מן ההפרעות קשורות בתפיסה סובייקטיבית, חלק ניכר מן האבחנה של הפרעת הנפש בפועל יתבסס על תחושת המצוקה האישית של האדם ועל רמת התפקוד שלו. מחלות הנפש מסוימות כוללות תסמינים פיזיים, בצורה ישירה או עקיפה, דוגמת עייפות, כאבים בחזה או בגב, יובש בפה, שינויים במשקל הגוף, האצת קצב פעימות הלב, סחרחורות ועוד. במצבים אחרים, לעומת זאת, ייתכן שאותו אדם בכלל לא יהיה מודע לעובדה שהוא סובל ממחלת נופש כזו או אחרת – דוגמה היא הפרעה דו קוטבית.
הגורמים העיקריים למחלות נפש
שאלה שעולה היא מהם הגורמים האפשריים למחלות נפש, או במילים אחרות: האם ניתן ללמוד על אוכלוסיות הסיכון העיקריות לחוות מחלת נפש כזו או אחרת. המציאות היא שלכל מחלת נפש יש את אופן ההתפתחות שלה והגורמים המביאים לה, כאשר בחלק גדול מהמקרים מדובר בשילוב בין מספר גורמים או לחלופין הגורם הנקודתי הגורם להפרעת הנפש אינו ידוע. אצל אנשים שונים, אותה מחלת נפש בדיוק עלולה להתפתח על בסיס שונה לחלוטין.
ההנחה המקובלת כיום היא שלמחלות נפש יש בסיס תורשתי, אם כי דרושים "טריגרים" סביבתיים שיעירו אותו. הגורמים האלו עשויים להיות פיזיולוגיים (למשל חוסר איזון ברכיב מרכזי בגוף או זיהום הפוגע במערכת העצבים), פסיכולוגיים (מצבים מורכבים שהאדם עובר במהלך חייו, דוגמת אובדן טאו טראומה), חברתיים (האינטרקציות של האדם עם הסביבה המקיפה אותו, הקרובה או הרחוקה יותר) ועוד. מצבים אלו עלולים להפוך מחלות נפש תורשתיות ל"פעילות" ולהקשות על הסובלים מהן.
אבחון מחלות נפשיות – הנורות האדומות
יהיה מה שיהיה הגורם למחלות נפש, ברור מדוע ההתמודדות איתה מורכבת ונעשית לעיתים סביב השעון. מי שסובל ממחלת נפש זקוק לתמיכה תמידית מהסביבה הקרובה שלו. במובן מסוים, ניתן לומר שהוא זקוק לאהוביו, חבריו וקרוביו שיסייעו לו בזיהוי או בהעלאת החשד הראשוני – וכמובן שגם בשלבי ההתמודדות לאחר מכן, כשהמחלה כבר מזוהה ככזו ועל אחת כמה וכמה במקרה של מחלות נפש קשות.
אבחון מחלות נפש ברוב המקרים לא יהיה פשוט, אלא כרוך בלא מעט זמן ומאמצים. כדי לזהות אם ישנה בעיה, שימו לב לנורות האדומות הבאות: האם האדם סובל מדיכאון או דכדוך ממושך, מנתק את עצמו מהסביבה ומסתגר בעצמו? האם הוא סובל מחרדות או הזיות? האם ישנן הפרעות קיצוניות במצבי הרוח שלו? האם ישנה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי שלו? וכן הלאה. כאמור, מכיוון שהאדם עצמו אינו מסוגל או מעוניין להבחין בסוגיות דוגמת אלה בחלק גדול מהמקרים, יש לעיתים חשיבות גדולה להתערבות של המשפחה שלו.
מחלת נפש סוגים
הפרעות נפשיות ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים – הפרעות ומחלות נפש, והפרעות אישיות.
1. הפרעת נפש ומחלת נפש – הפרעות אלו מתפרצות בשלב מסוים בחיים, ומהוות קטגוריה רחבה ומורכבת להתמודדות. לעיתים ניתן לזהות את הגורם (הטריגר) של סוג מחלת נפש שגורמת להתפרצות, ולעיתים לא. מקובל כי שילוב של גורמי לחץ סביבתיים ופגיעה גנטית מולדת גורמים להתפרצויות של הפרעות נפש.
בתוך קבוצה זו ניתן לזהות מספר מחלות נפשיות סוגים:
- הפרעות אפקטיביות – משפחת הפרעות זו קשורה למצב הרוח- מרומם או מדוכא באופן חריג, או שנע בקיצוניות בין הקצוות.
במסגרת זו ניתן למצוא את הדיכאון ברמות השונות, התנהגות מאנית לסוגיה או הפרעות דו קוטביות (מאניה דיפרסיה). - הפרעות פסיכוטיות – משפחת הפרעות המתבטאות באובדן חלקי או מלא של בוחן המציאות.
במסגרת זו ניתן למצוא את הסכיזופרניה, הפרעה דלוזיונית, הפרעה סכיזו-אפקטיבית ופסיכוזה. - הפרעות חרדה – חרדה כללית, פוביות, התקפי חרדה, חרדה חברתית אצל ילדים או מבוגרים, פוסט טראומה, הפרעה קומפולסיבית אובססיבית (OCD) ועוד.
- הפרעות אכילה – משפחת הפרעות נפשיות הקשורות להרגלי אכילה. ביניהן הפרעות ממשפחת האנורקסיה והבולמיה.
2. הפרעות אישיות – קשיים נפשיים ודפוסי התנהגות שהם חלק מאישיותו של היחיד, אשר גורמים להתנהגות ודפוסי חשיבה שונים מהותית מן המקובל בחברה, וגורמים למצוקות שונות אצל הסובל מהן.
לרוב, הפרעות אלו מתגלות בשלב מוקדם יחסית בחיים ומלוות את הסובל מהן לאורך חייו.
בתוך משפחה זאת ניתן למנות סוגים שונים של הפרעות כגון:
- הפרעת אישיות גבולית
- הפרעת אישיות נרקיסיסטית
- הפרעת אישיות היסטריונית
- הפרעת אישיות אנטי סוציאלית
טיפול במחלות נפש
טיפול במחלות נפש משתנה בהתאם לסוג ההפרעה, חומרת ההפרעה והמאפיינים האישיים של הסובל ממנה. חשוב להדגיש בהקשר הזה שחלק גדול מהפרעות ומחלות הנפש הן כרוניות, כלומר, אי אפשר להעלים אותן באופן מוחלט. הטיפולים שכן קיימים משמשים על מנת להפחית את דרגת החומרה של התסמינים ואת ההשפעה השלילית של מחלות הנפש על הסובלים מהן, וזוהי מטרה נעלה בפני עצמה במקרה של מחלות נפש קשות.
באופן כללי פעמים רבות הטיפול ישלב בין טיפול בהיבטים רפואיים של ההפרעה לבין טיפול בהיבטים הרגשיים-נפשיים שלה, כלומר, בין טיפול תרופתי לטיפול המשתייך לעולמות הפסיכולוגיה, הדמיון המודרך וכן הלאה. אנשי המקצוע הנדרשים משתנים בהתאם למהות ההתערבות: הטיפול התרופתי ניתן על ידי רופא או פסיכיאטר מוסמך בלבד למחלות נפש, במטרה להקל על התסמינים הנובעים ממחלת נפש. החיסרון העיקרי הוא שלתרופות יש תופעות לוואי אפשריות שחייבים לשים לב אליהן, כמו גם העובדה שהן אינן יורדות לשורש הבעיה ומטפלות בהפרעה הנפשית לעומק.
הטיפול הרגשי-נפשי ניתן על ידי פסיכולוג מוסמך, עובד סוציאלי קליני או על ידי מטפל באומנויות שהוסמך לכך: דוגמה לכך היא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) מאפשר ללמוד ולתרגל מיומנויות "חדשות", לצורך שימוש בהן בחיי היום-יום. מנגד, היעילות שלו נחשבת לנמוכה במקרים של מחלות נפש מורכבות או כאלה שבין התסמינים שלהן ניתן למנות לקויות למידה.
לעיתים קרובות הטיפול משלב בנוסף התייחסות להיבט הסביבתי ולקשר בין כלל תחומי החיים של המטופל. לדוגמה, במקרה של ילדים כמעט תמיד תהיה התייחסות מסוימת להדרכת ההורים או הצוות במסגרת פנימיה טיפולית לילדים עם בעיות התנהגות מסוגים שונים. זאת עקב ההנחה שההורים הם חלק בלתי נפרד מפתרון הבעיה, או לכל היותר עשויים לסייע להקלה על המצב. במוסדות השונים המיועדים לאוכלוסיות אלה – דוגמת דיור מוגן לנפגעי נפש – ניתנים טיפולים בהתאמה אישית מלאה לצרכי האדם הזקוק להם, תוך בקרה על קצב ההתקדמות ובחינת האפשרות לשינויים במידת הצורך.
