הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעת אישיות הקשורה בדימוי העצמי של היחיד. למרות שנראה כלפי חוץ כי הנרקסיסט מאוד מרוצה ומתפעל מעצמו, ההפרעה פוגעת בשגרת החיים ובבניית מערכות יחסים יציבות ומיטיבות של האדם הסובל ממנה לאורך חייו. אז מהי הפרעת אישיות? הפרעת אישיות מאפיינת דפוסי התנהגות קבועים ויציבים, אשר מקשים להשתנות גם תחת נסיבות חיים משתנות. כמו מחלות נפש, ישנם סוגים שונים של הפרעות אישיות, המתטבאות בצורות שונות. במאמר זה נספר על אחת מהפרעות האישיות המרתקות- הפרעת אישיות נרקיסיסטית.
הפרעת אישיות נרקיסיסטית
כולנו רוצים להרגיש שאנשים מרוצים מאיתנו, שאנחנו טובים, אהודים ואהובים. אך מה קורה כאשר הרצון הזה הופך להיות כלל עולמנו? אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית מציגים דפוס מתמשך של תפיסה גרדניוזית- אנשים אלו מאמינים כי הם "גדולים על העולם", ומרגישים תחושת עליונות על פי שאר האנשים. לעיתים תפיסת גדלות זו מתבטאת בפנטזיה ובמחשבות על היכולת לכבוש את העולם, ולעיתים בהתנהגות מתנשאת ויהירה כלפי אחרים.
על מנת לטפח את תחושת הגדלות והגרנדיוזיות, קיימים בהפרעת האישיות הנרקיסיסטית שני מנגנוני הגנה עיקריים, השומרים על הנרקיסיסט מפני איומים על תפיסת הגדלות: אידיאליזציה, ודה-אבלואציה. אידיאליזציה היא העלאת הערך והאדרה של הדימוי העצמי בצורה מופרזת ומוגזמת. כך למשל יחשוב הנרקיסיסט כי אישיותו ויכולותיו יוצאי דופן, וכי הישגיו הם נדירים. דה-אבלואציה היא הפחתת ערכם של אחרים- אם באופן כללי ואם ביחס לעצמם. במקרה זה יחשוב הנרקיסיסט כי אנשים אחרים לא משתווים אליו, ורק אנשים מיוחדים ומוכשרים כמוהו יכולים להבין אותו. כך "מגנים" הסובלים מההפרעה על הדימוי והתפיסה העצמית שלהם.
הסובלים מההפרעה מגלים צורך בהערצה קבועה של הסובבים אותם, ומתקשים לגלות אמפתיה כלפי אחרים. עבור הסובלים מההפרעה הזולת הוא כלי למימוש צרכיהם הגרנדיוזים ותו לא. מכאן, שהיחסים והקשרים האישיים עם הסובלים מהפרעת האישיות מתאפיינים בניצול ושימוש באחר לצורך צרכיהם. הדפוס של הפרעת אישיות נרקיסיסטית מתחיל בבגרות ועשוי ללוות את הסובל מההפרעה לאורך חייו.
לאור הפער הגדול המתקיים לרוב בין המציאות לבין תפיסת הערך העצמי של אדם עם הפרעת אישיות נרקסיסטית, ישנה סכנה גדולה של טיפוסים נרקיסיסטיים לסבול מדיכאון בעקבות אירועי חיים משבריים.
אבחון
האבחון של הפרעת אישיות נרקסיסיטית נעשה על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג. הסובלים מההפרעה יציגו לפחות חמישה או יותר מהמאפיינים הבאים, באופן מתמשך ויציב, במגוון מערכות יחסים, סיטואציות והקשרים:
- תחושה של גרנדיוזיות או חשיבות עצמית מוגזמת. תחושה זו מלווה גם בהאדרה של ההישגים אותם השיג הסובל מההפרעה.
- עיסוק קבוע בפנטזיות של הצלחה ללא גבול, כוח, יופי, או אהבה אידילית.
- אמונה של האדם ב"ייחודיות" יוצאת דופן שלו, ומחשבה כי רק אנשים מיוחדים או מוכשרים כמוהו יכולים להבין אותו או את הייחודיות הזו.
- תחושה של זכויות יתר המגיעות לאדם בשל היותו מיוחד.
- דרישה מוגזמת מהסביבה להתפעלות והערכה על פועלו.
- קשרים בין אישיים המאופיינים בניצול של האחר.
- חוסר באמפתיה כלפי האחר. קושי להזדהות עם הרגשות של האחר ולהבין אותם.
- תחושות של קנאה באחרים לעתים תכופות או מחשבות כי אנשים אחרים מקנאים בו.
- התנהגות שחצנית ומתנשאת המנמיכה את ערך האחר ביחס אל האדם הנרקיסיסט.
טיפול
הטיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא מורכב מכיוון שהוא עוסק בדפוסי אישיות קבועים ויציבים של האדם, ונדרשת עבודה ורצון רב לשינוי על מנת לטפל בכך. לכן, לרוב הטיפול בהפרעת האישיות הנרקיסיסטית הוא טיפול ארוך טווח- באמצעות טיפול תרופתי, פסיכולוגי, טיפול נפשי, או במקרים רבים שילוב של השניים. התמדה בטיפול לאורך זמן יכול בהחלט לשפר את איכות החיים של הסובלים מההפרעה, ולעזור להם ולסביבתם לחיות חיים בריאים יותר.
