פנימיית האורנים- הגישה הטיפולית של הצוות בפנימייה

מאת: מיטל מיכאלי, רכזת הטיפול ומ"מ מנהל פנימיית האורנים

פנימיית האורנים הוא כפר טיפולי פוסט- אשפוזי המיועד לתת מענה מעמיק לנערים ונערות בגילאי 12-18 המתמודדים עם קשיים רגשיים, התפתחותיים ונפשיים משמעותיים, חלקם הגדול לאחר אשפוז פסיכיאטרי וחלקם מתוך ניסיון להוות לו חלופה.

הרקע להשמה בפנימייה יכול לנוע בין קושי אורגני כגון הפרע/ה או מחלה נפשית לבין משבר סביבתי משמעותי כך למשל: משבר משפחתי, חוויה טראומתית, סביבה מזניחה ולעיתים אף מתעללת. פעמים רבות רואים בפנימיה מסגרת לבעיות התנהגות.

אנו, ככפר טיפולי, מחויבים לדאוג ולייצר תהליך טיפולי, תפקודי, רגשי ונפשי ארוך טווח, משמעותי ומקדם. אנו פועלים מתוך אמונה מלאה ביכולתו של כל חניך/ה לקחת חלק בתהליך התפתחות ושינוי, שיהיה ייחודי בעבורו ובו יהיה שותף פעיל למען השגת מטרותיו האישיות.

עבודתו של צוות הפנימייה

צוות הפנימייה מחויב לעבודה טיפולית יומיומית ,דרך התוויית והטמעת מודל העבודה של "מילייה טיפולי" ויצירת מעטפת טיפולית רב מערכתית (Cameron, 2004). כל איש או אשת צוות יהווה דמות טיפולית מעצם נוכחותו בחיי החניך/ה באופן זה או אחר, יתפוס את עצמו ככזה, יבין את המשמעויות הכרוכות והאחריות הטיפולית המוטלת עליו ויהיה מחויב לתהליך אינטרוספקציה ארוך טווח ורכישת שפה והבנה טיפולית דינאמית כדרך עבודה.

כל איש/אשת צוות יהיו מחויבים בקבלת הדרכה פרטנית או קבוצתית ע"י אשת מקצוע, בתוכה תתקיים הבנת התהליכים הקורים בקשר הטיפולי עם חניכים שונים, הבנת ההשלכות וההעברות הקורות בתוך קשרים אלו, הצורך בנפרדות וכתוצאה מכך הרחבת המיכל המקצועי והבינאישי כחלק מהתהליך הטיפולי הכולל.

הליך טיפול כוללני במסגרת פנימיית האורנים

בנוסף, צוות הפנימייה מחויב לייצר ולקדם שותפות טיפולית עם פרטים וקבוצות ממעגלי חייו השונים של הנער/ה על מנת ליצור תהליך כוללני שיוצר קשר רציף עם שאר תחומי חייו. העבודה עם נערים ונערות שפעמים רבות נמצאים בשלבים שונים של תהליך הנפרדות מהוריהם מחייבת אותנו לתת דגש בעבודה עם משפחותיהם, זאת על מנת לסייע בתהליך הנפרדות ורכישת מיומנויות של עצמאות לצד תמיכה של בני המשפחה.

נערים ונערות רבים מגיעים אלינו בעיצומו של משבר משפחתי כמו גירושין, אובדן או מחלה של אחד ההורים, ניכור הורי ועוד, משברים שעלולים לגרום למגוון בעיות רגשיות אצל ילדים. אנו מחויבים לעשות התערבויות משפחתיות ומערכתיות על רקע המשברים הללו על מנת לצמצם את נזקיהם העמוקים לטווח הארוך ולהכין את המשפחה בהמשך לחזרתו של הנער/ה בתום התהליך הטיפולי באופן כזה או אחר.

מטרת העל של כולנו הינה לייצר עבור הנער/ה סביבה טובה דייה (Winnicott, 1971), סביבה שממחישה מציאות מוגנת, מחזיקה, מכילה ומתסכלת באופן המאפשר התמודדות וצמיחה. הדבר מתרחש תוך התאמה מתמדת של הסביבה הפנימייתית לצרכים ההתפתחותיים, הטיפוליים והחינוכיים של הפרט והקבוצה בכפר.