מה מאפיין הפרעת אישיות סכיזואידית ואיך תטפלו בה?

תוכן עניינים

הפרעת אישיות סכיזואידית היא הפרעת אישיות הקשורה ביחסים חברתיים שבין הסובל מההפרעה לבין החברה. בעל הפרעת האישיות הסכיזואידית ימנע מקשירת קשרים רגשיים עמוקים עם הסביבה ויעדיף להתכנס בעולמו הפנימי.

הפרעת אישיות סכיזואידית – יחסים חברתיים, גורמים, אבחון וטיפול

האדם הוא יצור חברתי- אנחנו תלויים במידה רבה באנשים הסובבים אותנו והם תלויים בנו,  ואנו ניזונים מהקשרים החברתיים שלנו- עם החברים, עם קולגות בעבודה, עם המשפחה ועם בני הזוג שלנו. בהתאם, חלק נרחב מההתפתחות האישית- הן הרגשית והן השכלית- נובעת מהקשר שלנו עם סביבתנו. כאשר אנחנו נמנעים מקשר עם אחרים חלק ניכר מהחוויה האנושית נפגע, וזו עיקר הפגיעה במקרה של הפרעת האישיות הסכיזואידית.

הפרעת אישיות סכיזואידית

כולנו רוצים להיות חלק מהחברה. חלק מהטבע האנושי הוא הרצון בקשר, הרצון לאהוב ולהיות נאהבים,  והרצון לפתח קשרי חיבה ואכפתיות עם הסובבים אותנו. לעומת זאת, הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית נמנעים מיצירת קשר אישי, ומעדיפים חיי פרישות והתבודדות על פני חיים בחברה. הסובלים מההפרעה לרוב ידווחו על חוסר עניין מוחלט בקשרים עם הסביבה ויעדיפו להסתגר בתוך עצמם.

בניגוד לחלק מההפרעות האחרות הקשורות בקשר עם החברה (למשל, אוטיזם), לסובלים מההפרעה לרוב אין בעיה בהבנה ופרשנות של סיטואציות חברתיות, וגם יכולת האמפתיה של הסכיזואידים תקינה. למרות ההבנה הזו, סכיזואידים מעידים על חוסר מוטיבציה ועניין בקשרים חברתיים.

הסובלים מהפרעת אישיות שכזו לרוב יגלו עולם פנימי עשיר ומגוון, גם אם לפעמים ביזארי. התכונה הזאת מאפשרת להם את חיי הבדידות המאפיינים את ההפרעה. למרות זאת, פעמים רבות הבידוד החברתי גובה מהסובלים מההפרעה מחיר נפשי כבד. הסובלים מההפרעה עשויים גם לסבול מסוגים של דיכאון קליני, ושיעור האובדנות בקרב הסובלים ממנה גבוה.

גורמים להפרעה

מקובל כי הגורמים להפרעה הם תורשתיים וסביבתיים ביחד. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הקשורים להפרעה נעוץ בקשר בין ההורים או הגורמים המטפלים בתינוק לבין התינוק בתקופה הראשונית בחייו. כאשר התינוק מביע חיבה וקשר כלפי הדמות המטפלת והוא נענה בעוינות או דחייה, הוא עשוי לפתח ריחוק וניתוק, ולהימנע מיצירת קשר בעתיד.

אבחון

האבחון של ההפרעה, בדומה לכל אבחון מחלות נפש או הפרעות, נעשה על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג. על פי הDSM-5 הסובלים מההפרעה יציגו ניתוק מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של הבעת רגשות מול אחרים. הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית יציגו לפחות ארבעה או יותר מהמאפיינים הבאים, באופן מתמשך ויציב המתחיל מראשית הבגרות, במגוון מערכות יחסים, סיטואציות והקשרים:

  • היעדר צורך והנאה מיחסים בין אישיים קרובים, כולל כחלק מתא משפחתי.
  • בחירה בפעילויות אינדיבידואליות שמאפשרות בידוד לרוב.
  • עניין מועט, או חוסר עניין בכלל, ביחסים מיניים עם אדם אחר.
  • הנאה ממספר פעילויות מצומצם ביותר.
  • היעדר קשרים בין אישיים קרובים, מלבד בני קשרים עם בני משפחה.
  • הפגנת אדישות לקבלת שבחים או ביקורת מאחרים.
  • הפגנת קרירות רגשית, ניתוק או ביטוי רגשי (אפקט) קהה ושטוח.

הפרעות נלוות אישיות סכיזואידית

נוסף על האמור מעלה, ההפרעה מלווה פעמים רבות עם מצוקות נפשיות אחרות, כמו דיכאון, התקפים פסיכוטיים קצרי טווח, ניסיונות אובדניים (כתוצאה של המצוקה הרגשית המלווה את ההפרעה) ונטייה מוגברת להתמכרויות לסמים ואלכוהול, המשמשים תחליף לתחושות ורגשות המלווים יחסים בין אישיים בריאים בדרך כלל.

משום כך אבחנה של הפרעת אישיות סכיזואידית ניתנת רק כאשר התסמינים הנ"ל אינם מופיעים במקביל להפרעות ממושכות אחרות, כמו סכיזופרניה, אישיות דו קוטבית, הפרעות פסיכוטיות אחרות, הפרעות על הקשת האוטיסטית, או הפרעות על רקע השפעות פיזיולוגיות של מצב רפואי אחר.

תסמיני ההפרעה יכולים להופיע כבר בילדות או בגיל הנעורים, כאשר הם באים לידי ביטוי בנטיה להתבודדות, כישורים חברתיים ירודים והישגים נמוכים בלימודים. כל אלה עשויים להיות מלווים במצבים של הקנטות ובריונות.

מורכבות ההפרעה עשויה להביא לבלבול בין הפרעה סכיזואידית לבין הפרעות אישיות אחרות, כמו דיכאון, הפרעת אישיות נמנעת, תסמונת אספרגר ופסיכוזה, אבל בירור פסיכולוגי מעמיק, מגלה כי הבסיס לתסמינים המופיעים על פני השטח הוא הגורמים להפרעת אישיות סכיזואידית ולא הגורמים הקלאסיים להפרעות האישיות האחרות (המופיעות כתסמינים של אישיות סכיזואידית).

הפרעת אישיות סכיזואידית זוגיות

ניתן לומר כי תסמיני אישיות סכיזואידית הופכים בולטים יותר במסגרת זוגיות, או בהיעדר זוגיות ואף היעדר הצורך לחפש וליצור זוגיות, בשל היעדר הצורך בקשר אינטימי וקרוב.

הפרעה סכיזואידית טיפול

הטיפול בהפרעה זו הוא מורכב מכיוון שהוא עוסק בדפוסי אישיות קבועים ויציבים של האדם, הנרכשים בשלב הינקות ונשארים איתו לאורך חייו. בנוסף, מכיוון שחלק משמעותי מההפרעה הוא חוסר רצון בקשר אינטימי עמוק, האדם הסכיזואיד לרוב ימנע מקבלת טיפול ופעמים רבות לא ירגיש שהבדידות מפריעה לו. לכן, לרוב ההגעה לטיפול נסובה סביב רגשות אחרים שצפים כמו דיכאון. טיפול אפקטיבי בהפרעת האישיות הסכיזואידית הוא טיפול פסיכולוגי אשר במסגרת בריאות הנפש שם דגש על הקשרים החברתיים והמיומנויות החברתיות, לצד הכרה ברגשות המובילים להפרעה. במצבים מסוימים גם טיפול תרופתי מועיל לסימפטומים שונים של ההפרעה.

טיפול פסיכודינמי בהפרעת אישיות סכיזואידית מבוסס על יצירת קשר אישי מעורר אמון וביטחון עם המטפל. מטרת הטיפול היא ליצור מסגרת רגשית בטוחה, במסגרתה תתאפשר התקרבות של המטפל אל עולמו הפנימי של המטופל, תוך התייחסות אל צרכים רגשיים שלא נענו בילדות (הגורם העיקרי להפרעה).

טיפול קוגניטיבי (CBT) התנהגותי בהפרעת אישיות סכיזואידית מתבצע תוך שיתוף של המטופל בתהליך קבלת החלטות לגבי מטרות הטיפול ויעדיו ולכן הוא מציע סביבה בטוחה עבור המטופל להתנסות באינטראקציה בין אישית חשובה, תוך התמקדות בפיתוח מיומנויות בין אישיות וחברתיות, והתייחסות למחשבות שליליות לגבי קשרים עם אנשים אחרים.

טיפול קבוצתי בהפרעת אישיות סכיזואידית עם מטפלים מנוסים, עשוי להועיל למטופלים אשר מעדיפים להימנע מן האינטימיות והקרבה המתבקשת במסגרת טיפול אישי. עם זאת, לאורך הטיפול הקבוצתי המטופלים חווים מפגש חברתי קבוע שיכול לספק להם סביבה מעוררת אמון וביטחון לתרגול מיומנויות חברתיות.

לסיכום, הפרעת אישיות סכיזואידית עשויה להיות קשה ובעלת השלכות נלוות קשות, אך ניתן להקל על רבים מהתסמינים בעזרת טיפול מקצועי על ידי מטפלים מנוסים.

לקבלת ייעוץ, תמיכה וסיוע – צרו קשר!

 

WhatsApp
Facebook
LinkedIn
Email
ששי כאליפא
ששי כאליפא
בעל תואר שני בעבודה סוציאלית ובוגר לימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית. החל את עבודתו בפנימיית עדנים בשנת 2002 כעו"ס, ולאורך השנים עבד במגוון תפקידי טיפול, הדרכה וניהול במסגרות הרווחה והשיקום בקבוצת גיא וכיום מנהל מערך הפנימיות של הקבוצה. לפרופיל הפייסבוק של ששי
יצירת קשר
עוד בנושא
גלילה לראש העמוד