האם ניתן לחיות חיים רגילים עם סכיזופרניה? דרכי התמודדות וטיפול

תוכן עניינים

 

סכיזופרניה היא מחלת נפש כרונית. במאמר זה נציג את המחלה, לצד תפיסת "איכות חיים" המשלבת היבטים שונים בחיים להתמודדות עם המחלה.

מחלת הסכיזופרניה (ובעברית- שסעת) היא מחלה מקבוצת ההפרעות הפסיכוטיות. שכיחות המחלה באוכלוסייה הכללית היא כ1%, כאשר גברים סובלים ממנה מעט יותר ובצורה חמורה יותר לעיתים. הסכיזופרניה מתפרצת לראשונה לרוב בשנות ה20 ומעלה לחייו של אדם, וישנה משמעות גדולה לזיהוי וטיפול מוקדם במחלה.

סכיזופרניה – מהם התסמינים?

באופן כללי, תסמיני המחלה מחולקים לעיתים לשלוש קטגוריות- תסמינים חיוביים (בהם יש "תוספת" לחוויה של אדם), תסמינים שליליים (בהם יש ירידה בתחושות) ותסמינים של חוסר ארגון.

הסימפטומים החיוביים כוללים דלוזיות והזיות. דלוזיות הם הפרעות בתוכן המחשבה, והדלוזיות נפוצות בקרב יותר מ90% מהחולים לאורך מחלתם (אם כי לא כל הסובלים מדלוזיות בהכרח סובלים מסכיזופרניה).  הדלוזיות הן למעשה תפיסת חשיבה מוטעית שקשה מאוד לשנות אצל הסובל ממנה, למרות המציאות האובייקטיבית. לדוגמה, תחושת רדיפה (הFBI רוצה לתפוס אותי), תחושה של ייחוס משמעות אישית לאירועים חיצוניים לנו (אותות מאלוהים וכו'), ייחוס כוחות על או כוחות מיוחדים ועוד.

הזיות- תחושת חוויה חושית שמרגישה אמיתית לחלוטין לאדם הסובל ממנה, למרות שלתחושה הזאת אין אחיזה במציאות. הזיות יכולות להתרחש בכל החושים, אולם, הזיות שמיעתיות הן הנפוצות ביותר בקרב חולי הסכיזופרניה.

הסימפטומים השליליים כוללים חוסר או גרעון בהתנהגויות שנוכחות באופן טבעי אצל בני אדם. סימפוטמים אלו בא ים לידי ביטוי בין היתר בהבעת רגשות שטוחה או קהה (קהות חושים), דיבור מועט מאוד, ובחוסר יכולת ליזום או להתמיד בפעילויות שונות. במקום זאת, החולה יכול לשבת תקופות זמן ממושכות בבהייה בחלל או בצפייה בטלוויזיה. הסול מסימטומים שלישיים יראה עניין מועט בעבודה או בפעילות חברתית, ויחוש פעמים רבות חוסר בהנאה מדברים שונים.

חוסר הארגון זה הביטוי החיצוני של ההפרעה בצורת המחשבה. אדם הסובל מסכיזופרניה עשוי לדבר ולחשוב באופן לא מאורגן. קשה לסובל מתסמין זה ליצור היגיון לוגי במחשבות ובדיבור שלו. לעיתים דיבור זה נשמע "נכון" מבחינה תחבירית אך למילים אין משמעות הגיונית.

חוסר הארגון עשוי להתבטא גם בחוסר יכולת לבצע פעולות בסיסיות, עד כדי כך שהאנשים מהסביבה הקרובה מתארים שהאדם "אינו עצמו עוד". הקצה של התנהגות זו היא התנהגות קטטונית- חוסר מוחלט של תנועה ודיבור.

דרכי התמודדות וטיפול

הטיפול בסכיזופרניה כולל טיפולים תרופתיים שונים, המורכבים באופן אישי לאדם. טיפול נוסף שנמצא יעיל במקרים קשים ועמידים לתרופות הוא טיפול בנזעי חשמל (ECT). בסכיזופרניה יש משמעות גדולה להתחלת טיפול בשלב מוקדם לצורך התמודדות עם המחלה, ובעיקר עם האפקטים הנלווים למחלה בתחומי החיים השונים. לכן, הטיפול משולב פעמים רבות עם טיפול פסיכותרפי וטיפול משקם.

חשוב לומר- המחלה היא מחלה כרונית ממנה סובל החולה. אחד הדרכים לדמות חולה סכיזופרניה היא לאדם נכה פיזית שאינו יכול ללכת. אדם זה צריך ויכול להתעסק בשאלה "האם אוכל ללכת?", וכמובן לנסות את כל הטיפולים כדי להחזיר אליו יכולת זו.

עם זאת, שאלה חשובה לא פחות היא כיצד מארגנים את החיים בצורה נוחה על מנת לחיות לצד המוגבלות- הכנת הבית לנגישות בתנועה, הכנת הרכב, ביצוע התאמות במקום העבודה ובלימודים ועוד. כך גם חולה הסכיזופרניה. השאלה של איכות חיים וטיפול סביב כל מעגלי החיים- בצד הרגשי, המשפחתי, התעסוקתי והלימודי.

בטיפול בסכיזופרניה יש משמעות גדולה להיבט השיקומי המאפשר לאדם את הסביבה והקהילה התומכת אליה הוא נדרש כדי לחזור לתפקוד מיטבי אשר יבטיח לו ככל הניתן תפקוד תקין. לשם כך הוקמו מרכזי תעסוקה, קהילות חברתיות, הוסטלים בתל אביב ושאר חלקי הארץ, ופתרונות מגורים שונים הממומנים על ידי המדינה במסגרת שירותי סל שיקום.

 

WhatsApp
Facebook
LinkedIn
Email
מערכת נפש תאומה
מערכת נפש תאומה
אתר נפש תאומה היינו פורטל שמטרתו להנגיש מידע מקצועי לציבור. האתר בבעלות קבוצת ג.י.א אשר הוקמה מתוך חזון הכולל מערך פנימיות והוסטלים אשר יהוו מסגרת תומכת לנערים ונערות, בוגרים ובוגרות בעלי קשיים נפשיים והתנהגותיים.
יצירת קשר
עוד בנושא
גלילה לראש העמוד