סכנות והזדמנויות בעידן הסמארט-פון בפנימיות

תוכן עניינים

על סכנות בעידן הסמארט פון והזדמנויות:

ניצול המרחב הטיפולי-חינוכי-וירטואלי במסגרות חוץ ביתיות

 

כותב המאמר: אורגד בר, מנהל פנימיית האורנים

המרחב הטיפולי-חינוכי החוץ ביתי מאפשר הגנה שעליה מתבססים תהליכי טיפול וחינוך המאפשרים לחניכי הפנימייה לבצע "תיקונים" בתהליך התפתחותם דרך התמודדות עם סוגיות משמעותיות הקשורות לפגיעה בתהליך ההתפתחותי בעברם טרם נקלטו במסגרת הפנימייה. הטיפול הפנימייתי נשען על הקשר הבלתי אמצעי המתקיים בין אנשי הצוות לחניכים והטיפול כשלעצמו, אינו רק הטיפול על כיסא הפסיכולוג אלא בעיקר, הפנימייה מהווה כלי טיפולי המתבסס על מרחב טיפולי-חינוכי בו מתקיימים תהליכים אישיים, חברתיים ותרבותיים (מייק, 2012). לאור הכתוב לעיל, נשאלה השאלה בדבר מקומו של המרחב הטיפולי-חינוכי בעידן המודרני ועל הפוטנציאלי הטמון במרחב הטיפולי-חינוכי הקיים היום בעבור הטיפול והחינוך בחניכי הפנימיות.

אנחנו חיים במהלכה של אחת מהמהפכות הגדולות של זמננו, המהפכה הטכנולוגית-תקשורתית. מעבר למשמעויות התרבותית, הסוציולוגית, הפסיכולוגית, החברתית, המדינית והכלכלית, ישנו צורך להכיר במורכבויות בו פועלים הפרטים הקיימים בעולמנו לאור המהפכה הזו.

בשונה ממבוגרים שלא גדלו על מסך המחשב ועל העכבר, ילדים ומתבגרים בעולמנו נולדו אל תוך עולם טכנוקרטי, מלהיב, מהיר ומשתנה באופן תדיר. משום שילדינו אינם מכירים דבר אחר, שומה עלינו להכיר את ההשפעות רחבות ההיקף של העולם הטכנוקרטי והתקשורתי על ילדינו. מכאן, קיימת חשיבות רבה לרשתות החברתיות בקרב מתבגרים בעולם וצימאונם ההתפתחותי דורש סינתזה עם הסביבה החברתית-ממשית (Lenhart & Madden, 2007). לאור זאת, חשופים המתבגרים למספר רב של סיכונים שאת חלקם הצגתי מכבר וביניהם תקשורת מסתכנת עם זרים ופוגעים פוטנציאליים, שינויים תפיסתיים ולא מציאותיים במושג חברות, פגיעה במרחב הפרטי האישי, חוסר היכולת לצמצם ולמזער פגיעה המתקיימת בשדה הווירטואלי ואף סיכון של התמכרות ממשית (Unicef Innocenti Research Center, 2011).

ניכר כי ישנם דרכים יישומיות להתמודדות עם סיכונים אלו מצד החברה ואף בשנים האחרונות מפותחים אמצעים ממוחשבים וטכנולוגיים שמטרתם להילחם בסיכונים אלו. על אף מפת הסיכונים ודרכי ההימנעות, ישנם מספר יתרונות בולטים לקיומם של הרשתות החברתיות (Unicef Innocenti Research Center, 2011) ובטח בהקשר של טיפול פנימייתי.

האם פוטנציאל המרחב הטיפולי-חינוכי גדל עם השינויים הטכנולוגיים?

ככל הנראה, שלצד המרחב הטיפולי-חינוכי הקלאסי בו נפגש איש הצוות בפנימייה עם החניך דרך הקשר האישי הבלתי אמצעי, בתוך המציאות הפנימייתית, מתפתח לו מרחב נוסף ומשמעותי שהינו המרחב הווירטואלי. נדמה כי מקומנו המשמעותי כאנשי צוות בפנימייה בתוך מרחב טיפולי-חינוכי הוא חשוב וקריטי לטיפול בחניכי הפנימייה אך מנגד, האם אנו "שומרים מספיק במרחב החדש שנוצר, המרחב הווירטואלי.

האם אנו ערים מספיק לקיומו של המרחב הווירטואלי? האם אנו מכירים את הסכנות הקיימות בו במפגש הבלתי אמצעי בין חניכים לבין חבריהם מבית הספר, הפנימייה ומקום מגוריהם? האם אנו מצליחים להבין כי מדובר במרחב בעל פוטנציאל, כזה שעשוי להתפתח ולהיות מרחב טיפולי-חינוכי-וירטואליי? העבודה הנוכחית תציג תכנית להתמודדות עם המרחב החדש שנוצר, כזו אשר מתמודדת עם הסכנות הקיימות לצד ניצול ההזדמנות של פתיחת הצוהר למרחב הווירטואלי.

הפנימייה כמסגרת טיפולית-חינוכית, שונה מכל מסגרת טיפולית-חינוכית אחרת. בשונה מבתי הספר, ממרכזי הטיפול וממענים נוספים אשר פותחו בשנים האחרונות בקהילה, הפנימייה מתהדרת לה בכמה משתנים שייחודיים רק לה. ראשית, הקשר בין אנשי הצוות לבין חניכי הפנימייה הוא עמוק ומשמעותי באופן שאין שני לו. אנשי הצוות משכיבים את החניכים לישון, משכימים אותם עם זריחה, יושבים יחד איתם לאכול במהלך היום וחיים יחד איתם בתוך אותו מרקם חברתי פנימייתי. שנית, כמות המידע הטיפולי-חינוכי שמחזיקים אנשי הצוות בהקשר לחניכי הפנימייה והיכולת שלהם להעניק מענים כוללניים בעקבות כך הוא ייחודי גם כן.

לאור ייחודיות המסגרת הפנימייתית בהשוואה לשאר המסגרות הטיפוליות-חינוכיות ולאור הקשר העמוק והבלתי אמצעי בין אנשי הצוות לבין חניכי הפנימייה, נראה כי דווקא לאנשי הצוות בפנימייה יש את הסיכוי הטוב ביותר לקבל את "אישורם" של חניכי הפנימייה להיכנס אל תוך המרחב הווירטואלי, המרחב שעד כה היה מנוהל על ידי חניכי הפנימייה.

להלן מספר עקרונות:

א. חינוך והדרכה באמצעות מודלינג- נוכחות אנשי הצוות והשתתפותם האקטיבית במרחב הווירטואלי, מהווה דוגמא ומופת בעבור חניכי הפנימייה. המודלינג יתבסס על כך שאנשי הצוות יגבירו ויחזקו אלמנטים פרו חברתיים דוגמת חיזוקים ותגובות חיוביות.

ב. פיקוח, בקרה ואכיפת חוקים- יכולתם של אנשי הצוות לקיים פיקוח גלוי וסמוי על התהליכים החברתיים בתוך המרחב הווירטואלי והתמודדות מול דילמות ואתגרים באמצעות העברתם אל המרחב הטיפולי-חינוכי הקלאסי או באמצעות תגובות נאותות במרחב הטיפולי-חינוכי הווירטואלי (כולל תגובות טכנולוגיות לצמצום פגיעות).

ג. חינוך והדרכה באמצעות העברת תכנים חינוכיים וערכיים דרך המרחב הווירטואלי- מקומו של המח"מ דווקא בתוך המרחב הטיפולי-חינוכי הווירטואלי עשוי לייצר פניות והיענות גדולה יותר מצד חניכי הפנימייה.

ד. קידום תהליכי טיפול במרחב הווירטואלי- קיום שיח אישי בתוך המרחב הדיגיטאלי (התכתבות פרטית) או לקיחת התכנים הטיפוליים מהמרחב הטיפולי-חינוכי הקלאסי אל המרחב הטיפולי-חינוכי הווירטואלי.

אם כך, אלינו כאנשי צוות במסגרת פנימייה, לאזור אומץ, לקבל את רשות החניכים להיכנס אל המרחב הוירטואלי, ולהפוך אותו בעשורים הקרובים, למרחב טיפולי נוסף, מרחב שיהפוך בעתיד להיות המרחב המשלים של המרחב הטיפולי הקלאסי.

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
אורגד בר
אורגד בר
אורגד בר, בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה וחטיבה במדעי המדינה, בוגר קורס למנהלי פנימיות מטעם אוניברסיטת תל אביב, ג'וינט ישראל ומשרד הרווחה, לימודי MA בקרימינולוגיה במגמה השיקומית-חברתית באוניברסיטת בר אילן
יצירת קשר
השארת תגובה

עוד בנושא
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן