ביישנות היא תכונה נפוצה אצל אנשים רבים. במאמר זה ננסה להבין תכונה זו ולהבין היכן עובר הגבול בין ביישנות לבין חרדה חברתית.
כולנו מכיר את תופעת הביישנות- רמת הנוחות שלנו להציג את עצמנו, את דברינו ואת יכולותינו אל מול אנשים. אך מה קורה כאשר הביישנות עוצרת מבעדנו לעשות דברים בסיסיים? לתפקד בעבודה, בחיים הפרטיים, או בזוגיות? והיכן עובר הגבול בין ביישנות לבין חרדה חברתית?
ביישנות מול מוחצנות
ביישנות היא תכונה הנעה על ציר הנוגע להופעה בחברה. בקצה האחד של הציר עומדת תכונה של מוחצנות- אדם אשר נהנה מתשומת הלב של אנשים, אוהב להיות באור הזרקורים, ובמקרים קיצוניים אף מתעלם מקודים חברתיים עד כדי חוסר מודעות לסביבה. הביישנים נמצאים בצד השני של הציר: ההופעה בחברה גורמת להם ללחץ ולחרדה, ולעיתים למודעות יתר למעשיהם ואף לתחושה של חשיפה גדולה בהרבה ממה שקורית בפועל. האדם הביישן עוצר עצמו מהלציג את היכולות שלו מול אנשים אחרים, פעמים רבות מתוך חשש לטעות ולבייש את עצמו.
ביישנות או חרדה חברתית?
כפי שראינו, גם האדם הביישן וגם הסובל מחרדה חברתית שניהם סובלים מלחץ וחרדה מהופעה פומבית. שני הטיפוסים יחוו תגובות נפשיות ופיזולוגיות של חרדה גבוהה לפני הופעה פומבית- מתח, הזעה, רעידות ולעיתים אף הקאות. בנוסף, גם לביישנים וגם לסובלים מחרדה חברתית יש אמונות וחששות שלעיתים אינן הגיוניות בנוגע לעתיד לקרות אם יציגו את היכולות שלהם. לדוגמה, אדם הבקיא מאוד בנושא מסוים שיפחד להגיד את דעתו מחשש שידבר שטויות. מאפיין נוסף קשור להבדלים בביצוע ובהצגת היכולות מול אנשים מסויימים. לדוגמה, היכולת של אדם לדבר מול אנשים קרובים למול היכולת שלו לדבר מול אדם זר.
ההתמודדות של שני הטיפוסים פעמים רבות תהיה זהה- הימנעות. גם הביישן וגם הסובל מחרדה חברתית שניהם ינסו להימנע ככל שיוכלו מהופעה ודיבור מול אנשים (בעיקר זרים). ככל שנמנעים יותר מגורם מלחיץ, ההתנהגות מתחזקת. נדמיין זאת כך- הדבר שהכי מפחיד אותנו בעולם זה "לעשות בושות". אם נדבר ואנחנו סובלים מביישנות או חרדה חברתית, אנחנו עשויים לחשוב שדיברנו שטויות גם אם זה לא באמת נכון. אם לא נדבר, בוודאות לא נעשה בושות. לכן, בכל פעם שלא נדבר נרגיש שהשגנו את המטרה שלנו- לא עשינו בושות. כך נכנסים למעגל שמאוד קשה לצאת ממנו.
אז היכן עובר הגבול?
כמו במקרים רבים של קשיים פסיכולוגיים, השאלה היכן עובר הגבול בין ביישנות לבין חרדה חברתית נמדדת בעיקר פגיעה בתפקוד ובסבל הנגרם לאדם מן הקושי המדובר, כמו קשיים רגשיים באופן כללי. אדם אשר חי בצורה טובה ומצליח לתפקד באופן יומיומי ללא בעיות מיוחדות- בעבודה, בזוגיות, בקשרים חברתיים ובתחומי חיים נוספים- כנראה יחיה עם תכונת הביישנות כעוד אחת מתכונות האופי המרכיבות את הזהות שלו.
עם זאת, אדם אשר הביישנות הזאת גורמת לו לסבל, ללחץ רב ולחרדה משתקת הפוגעת בתפקודו היומיומי- עשוי להיות כזה הסובל מחרדה חברתית. כאשר הביישנות פוגעת בהתקדמות מקצועית ובמציאה ותחזוק של קשרים זוגיים, חברתיים או משפחתיים, הדבר עשוי להוות סימן לכך שטיפול יכול להיות אפשרות טובה.
חרדה חברתית – דרכי טיפול
במצב של חרדה חברתית, ישנן מספר דרכי טיפול יעילות-
- טיפול רגשי לילדים או מבוגרים – ישנם מספר סוגים של טיפולים רגשיים אשר יכולים לעזור להתמודד עם החרדה החברתית. טיפולים פסיכולוגיים מסוגים שונים יכולים לגעת גם בגורמים הראשוניים וגם בסימפטומים החיצוניים של החרדה.
- טיפול תרופתי- ישנם מספר סוגים של טיפולים תרופתיים אשר יכולים להפחית חרדה באופן כללי. טיפול זה יכול להיות טיפול משלים לטיפול רגשי ולהצליח לעזור בתפקוד והתמודדות עם החרדה החברתית.
מתי לפנות לטיפול?
כאשר מרגישים שהביישנות פוגעת משמעותית באורח החיים שלנו, זה הזמן לשקול טיפול בחרדה. התחושה היא סובייקטיבית, ובכל זאת- כדאי מאוד לבחון את התפקוד בתחומי חיים שונים. אם החרדה גורמת לקושי משמעותי לתפקד בסיטואציות שהייתם רוצים לתפקד בהם- זה בדיוק הזמן להתייעץ עם איש מקצוע, או עם איש צוות הפועל במגרת פנימיה טיפולית וכדומה.
