מעונות טיפוליים והקשרים בין צוות לחניכים ב חלק ב'

ההשפעות הטיפוליות של הקשרים בין צוות לחניכים בסוגי מעונות טיפוליים:

הצגת מחקר שנערך ב"חסות הנוער" / מאת ד"ר אורן גור המרכז לאבהות / חלק ב

ממצאים, הבדלים בין "נושרים לנשארים"

בהמשך לחלק א' של נושא מעונות טיפוליים, 45% נשרו מהמחקר כתוצאה מבריחה או השעיה מהמעונות (תואם את הממצאים במחקרים באוכלוסיות דומות). בכניסה למעונות נמצאו מעט הבדלים משמעותיים בין הנושרים לנשארים. נראה כי קשה לזהות את הנושרים מבעוד מועד. תקופה קריטית – שלושת החודשים הראשונים: לאחר שלושה חודשים במעון ההפרדה בין הקבוצות בולטת ומאפשרת לנבא את התוצאה.

הקשרים בין ממדי ההתקשרות לבין מדדי הסתגלות

חרדה בהתקשרות בכניסה למעון הייתה קשורה בעיקר  לרמות גבוהות של רגשות שליליים (כעס ודיכאון) שאף גברו במהלך שלושת החודשים הראשונים במעון.

הימנעות בהתקשרות בכניסה למעון הייתה קשורה בעיקר לבעיות התנהגות רבות יותר שגברו עם הזמן ולפחות רגשות חיוביים שעוד פחתו עם הזמן.

המשמעות:  צעירים המגיעים למעונות עם התקשרות לא בטוחה, נמצאים בעמדת פתיחה פחות טובה וממשיכים להיות בסיכון לדרדור בתפקוד  גם לאחר הכניסה למעון.

הקשרים בין ממדי ההתקשרות לבין תפיסת הצוות כ"בסיס בטוח"

רמות גבוהות של חרדה בהתקשרות התחלתית לא הצטיירו במחקר זה כמכשול לתחושת הביטחון ביחסים עם הצוות.

צעירים שהיו גבוהים בהימנעות בהתקשרות בכניסה למעון חשו באופן כללי פחות ביטחון ביחסיהם עם  אנשי הצוות אבל עדיין יצרו בחלק מן המקרים קשר משמעותי עם אחד מאנשי הצוות*.

המשמעות: כאשר מדובר בקשר "אחד על אחד" בין איש צוות לחניך, התקשרות לא בטוחה אינה בהכרח מכתיבה את אופי הקשר הנוצר.

*השפעת ההימנעות בהתקשרות נשמרת דווקא בקשר עם העו"ס.

מעונות טיפוליים – הקשרים בין תפיסת הצוות כ"בסיס בטוח" למדדי ההסתגלות

כאשר בוחנים את כלל המשתתפים במחקר מעונות טיפוליים, לא רואים שיפור בהסתגלות במהלך השנה הראשונה במעון.  אבל, כאשר מכניסים את תפיסת הצוות כבסיס בטוח למשוואה רואים כי: ככל שתחושת הביטחון של הצעירים ביחסיהם עם הצוות חזקה יותר, כך הם נעשים במהלך התקופה במעון פחות כועסים, פחות מדוכאים, חשים יותר רגשות חיוביים ומציגים פחות בעיות התנהגות.

ההשפעות המיטיבות של תחושת הביטחון ביחסים עם הצוות בלטו במיוחד דווקא בקרב הצעירים שההתקשרויות שלהם היו פחות בטוחות בכניסה למעון.

המשמעות: התהליך הטיפולי במעונות מביא לשיפור משמעותי  בתפקודו של חניך,  רק כאשר הוא חש ביטחון ביחסיו עם הצוות .

השינוי לאורך הזמן בתפיסת הצוות כ"בסיס בטוח"

נראה כי התפיסה של הצעירים  לגבי  אנשי הצוות כ"בסיס בטוח", מתקבעת בתקופה הראשונה במעון ואינה משתנה בצורה משמעותית בהמשך הדרך.

המשמעות: חיזוק נוסף לכך שהתקופה הראשונה של החניך במעון (שלושת החודשים הראשונים), מהווה תקופה קריטית ביותר.

ע"פ הערכותיו של הצוות,  דווקא חל שיפור קל במהלך השנה בתחושת הביטחון של הצעירים.יש לציין כי להוציא את המקרה הזה נמצאה התאמה מרשימה ביותר בין הדיווח העצמי של הצעירים לאופן שבו הם הוערכו ע"י אנשי הצוות.

הקשרים בין תפיסת הצוות כ"בסיס בטוח" לשינוי בממדי ההתקשרות

צעירים שחשו בטחון ביחסיהם עם הצוות נעשו פחות חרדים ו/או נמנעים במהלך השנה הראשונה לשהותם במעון.

צעירים שחשו בטחון ביחסיהם עם הצוות תפסו את הוריהם בצורה יותר חיובית לאחר שנה של טיפול במעון.

תפיסת האחר והעצמי בסיפורים של צעירים שחשו בטחון ביחסיהם עם הצוות נעשתה חיובית  יותר לאורך השנה במעון.

משמעות: החוויה של ההתקשרות עם איש צוות  יכולה  להוות בסיס לשינוי, לפחות זמני, בדפוסי הקשר הבסיסיים

שאלות שנשאלות לגבי מעונות טיפוליים

מה יוצר את תחושת בטחון ביחסים עם הצוות? הקונטקסט הרחב של ההתערבות הטיפולית במעון. האינטראקציות הלא פורמאליות  עם אנשי הצוות.

מתי לא נוצרת תחושת ביטחון? איום על ההתקשרויות האמיתיות.הפרדוקס הטיפולי בבעיות התקשרות קשות. כשלים אמיתיים של הצוות.

מהו עומק השינוי שתועד במחקר?  שינויים ב"מנגנוני העבודה הפנימיים".

השפעות המשפחה וקבוצת השווים.

מה מנבא את הנשירה?

משמעויות מרכזיות

הממצאים מרמזים כי השהות  במעונות טיפוליים  בהחלט יכולה להביא לשיפור משמעותי ורב מימדי בתפקוד של בני נוער בסיכון.

הממצאים מרמזים לכך שהמוקד ליצירת שינויים משמעותיים במעונות טמון ביצירה ובשימור של מערכות היחסים בין הצוות לחניכים.

הממצאים מרמזים לכך כי הזווית התיאורטית שמספקת "תיאוריית ההתקשרות" יכולה לתרום להבנה ולקידום של תהליכי השינוי במעון הטיפולי.

יישומים אפשריים

• בחינת "התקשרותית" של החניכים כחלק מתהליך המיון. משמעותי לצורך ההשמה, התווית התהליך הטיפולי ובעיקר להבנת המכשולים הצפויים.
• התייחסות לנושאי ההתקשרות במיון אנשי הצוות.
• הכשרת הצוות להסתכלות "התקשרותית": שפה משותפת. בחינת התנהגויות בעייתית כדרכו של החניך ליצור קשר. הבנה עמוקה של המשמעויות השונות של תפקיד הצוות כ"בסיס בטוח".
• צמצום מספר אנשי הצוות שבאים במגע קרוב עם הצעירים: חונכות אישית. שאיפה למצב שבו חניך עובד עם אותו צוות לאורך כל תקופת הטיפול.
• התייחסות מערכתית מקפת לנושא הפרידה.
• המדריך החברתי כסוכן השינוי העיקרי. הקצאת עיקר משאבי אנשי הטיפול המקצועיים להדרכה.