בית ספר לחינוך מיוחד: מהו, ומי מתאים להשתלב בו?

כל מה שרציתם לדעת על בית ספר לחינוך מיוחד

המטרה העיקרית שלשמה נוסח חוק חינוך מיוחד היא "לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנויות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה". החוק מסדיר את שירותי החינוך המיוחד שניתנים לילדים עם צרכים מיוחדים. במאמר זה נספר על בית ספר לחינוך מיוחד, המהווה חלק מהמסגרות המרכזיות לאוכלוסייה זו, והיתרונות המגוונים שלו.

בית הספר לחינוך מיוחד הוא מוסד כוללני. לצד החינוך ישנם גם שירותים משלימים שעוזרים לרווחת התלמיד בעל הצרכים המיוחדים. טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק, וטיפולים מאנשי מקצוע אחרים.
ישנן מסגרות חינוך מיוחד מגיל 21-3, ובתי הספר לרוב מאופיינים על פי סוג הלקות הספציפי שיש לתלמידים הלומדים בהם. כך למשל, ניתן למצוא בתי ספר לסובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית ובתי ספר ללקויות תקשורת. בנוסף, בית ספר לתלמידים הסובלים מסוגים שונים של קשיים רגשיים ונפשיים ובית ספר לתלמידים הסובלים מלקוית למידה רב בעייתיות.

מאפייני בית ספר לחינוך מיוחד

הכיתות בבית הספר בחינוך המיוחד קטנות. בכיתה נמצאים לרוב שני אנשי צוות ויותר: מורה ועוזר/עוזרי הוראה. יחס החניכה בבית הספר לרוב מאוד גבוה. בכיתה לומדים עד 14 תלמידים, ולרוב הרבה פחות. בית הספר מוכוון לצרכי התלמידים, והצוות מוכשר בעבודה עם תלמידי חינוך מיוחד.

שיטות ההוראה בבתי הספר ייחודיות ומותאמות כאמור לצרכי התלמידים. תכנית הלימודים מותאמת אף היא לאופי הלקות של התלמידים. לדוגמה, בבית ספר לתלמידים עם לקויות תקשורת, ההוראה תהיה מוכוונת מיומנויות תקשורתיות ותכלול למשל טיפולים דוגמת קלינאות תקשורת או ריפוי בעיסוק. בבית ספר לתלמידים עם לקויות למידה רב בעייתיות ההוראה ברובה תעסוק באסטרטגיות למידה, הוראה ובחינה ייחודיות אשר מותאמות לקשיי התלמידים ועוזרות להם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

יום הלימודים בבתי הספר לחינוך מיוחד לרוב ארוך יותר מבתי ספר רגילים, בהתאם לסוג הלקות, ובנוסף יש בו יותר ימי לימוד בשנה: בתי הספר כוללים לימודים גם בימים בהם מתקיימת חופשה במערכת החינוך הרגילה, חופשת הקיץ קצרה יותר ומוסדות החינוך עשויים לפעול גם במצב בו חלקים אחרים במערכת החינוך סגורים או מושבתים (כפי שראינו למשל במהלך הגבלות הקורונה, על השיבושים שהן גרמו במערכת החינוך).

בנוסף, בבתי הספר לחינוך מיוחד התלמידים מקבלים טיפולים רגשיים ופיזיים, קבוצתיים או פרטניים, אשר מקדמים אותם ונותנים מענה לצרכיהם הייחודיים.
בבית הספר לחינוך מיוחד לכל תלמיד יש תל"א, תכנית לימודים אישית. במסגרתה נקבעים לכל תלמיד יעדים אישיים בהתאם ליכולתו ועל פי האמצעים והמשאבים הדרושים לתלמיד להגשמתם. התכנית נקבעת בשיתוף הילד, ההורים והצוות החינוכי-טיפולי המטפלים בילד.

שאלת קבלת הזכאות

על מנת להתקבל לבתי הספר לחינוך מיוחד יש לעבור ועדת זכאות ואפיון, בה נקבע האפיון של התלמיד והזכאות שלו לחינוך מיוחד. הזכאות ניתנת לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה התלמיד מגיע שוב לוועדה על מנת לבחון את השינוי במצבו.
חשוב לדעת כי וועדות הזכאות והאיפיון החליפו את וועדות ההשמה שהתקיימו בעבר, על פי הרפורמה בחינוך המיוחד.
אחד השינויים המשמעותיים הוא הקשב להורים בוועדה.

בוועדת זכאות ואיפיון ההורים יכולים לבחור היכן ילמד ילדם. בבית ספר לחינוך מיוחד או במסגרת שילוב במוסד חינוכי רגיל.
לאחר קביעת האפיון עובר התלמיד ועדת שיבוץ, ומשובץ לבית ספר המותאם לסוג הלקות בה אופיין בהתאם למקום המגורים ולהפניית הרשות המקומית. תלמידי החינוך המיוחד זכאים לרוב להסעות לבית ספרם.

למי מתאימים בתי ספר לחינוך מיוחד?

לבית הספר לחינוך מיוחד יש יתרונות משמעותיים. ראשית כל, המשאבים המושקעים בכל תלמיד מאוד גבוהים. בנוסף, יחס החניכה קטן, הצוות מוכשר ומוסמך לטפל בילדים עם צרכים מיוחדים, וההוראה והלמידה מוכוונת ומותאמת ללקות.
לבסוף, בבית הספר צוות רב מקצועי המטפל בכל תחומי החיים של התלמידים ויכול לתת טיפול מקצועי ומקיף אשר עתיד לקדם את הילד.

יחד עם כל הדברים הנהדרים אשר מציעים בתי ספר מהסוג הזה, יש בהם גם חסרונות. הם מהווים מעין "חממה" סגורה. הדבר מאפשר התפתחות מכילה וסובלנית, אך פעמים רבות אין בו קשר עם תלמידים אחרים שאינם סובלים מלקות – מה שעשוי להיות נכון על אחת כמה וכמה במקרה של פנימיה לחינוך מיוחד. הטוענים נגד בית הספר לחינוך מיוחד טוענים כי הגדילה בחממה מסוג זה מבדלת את הילדים ומונעת מהם להתמודד עם קשיי העולם ה"אמיתי", וכי הדבר עשוי לגרום לתלמיד לקושי בהמשך החיים להשתלב בשוק העבודה ובחיים עצמאיים. הם עשויים להציע תחת זאת אפשרות שילוב של הילד במוסדות החינוך ה"רגילים", תוך קבלת טיפולים מחוץ למסגרת החינוכית, שילוב סייעת מלווה וכן הלאה.

אז איך יודעים מה עדיף לילד?

ראשית כל כדאי להתייעץ עם מומחים. כדאי לשמוע את דברי יועצת בית הספר, חברי וועדת האפיון והזכאות ואת המטפלים של הילד (אם יש). בדרך כלל ניתן יהיה להירשם למוסד לחינוך מיוחד רק לאחר אבחון המתבצע על ידי שני בעלי מקצוע לפחות, בצירוף חוות דעת של מטפלים בתחומים השונים וגורמי החינוך האחרים המכירים את הילד.

שנית, כדאי לבדוק קודם לכן את האפשרויות האחרות. בדרך כלל בית הספר לחינוך מיוחד הוא מוצא אחרון, בין השאר עקב מחסור הקיים בישראל במטפלים המשתלבים בהם או לחלופין העובדה שמדובר בפתרון יקר יותר מאשר אופציית השילוב. כדאי לנסות קודם את השילוב בבית הספר הרגיל במידת האפשר אם זה מתאים לילד.

שלישית, גם בבתי הספר לחינוך מיוחד יש מדרג מסוים, והגבולות בין המוסדות השונים בשדה המשחק לא בהכרח ברורים. לדוגמה, בית ספר ללקויות למידה רב בעייתיות עשוי להתאים גם לתלמידים שחווים בעיות רגשיות אצל ילדים וקשיים נפשיים "רכים" או עם קשיי תקשורת בתפקוד גבוה.

זכרו: אנשי המקצוע לרוב רוצים בטובת ילדיכם.
חשוב לשאול את השאלות, אך גם מומלץ מאוד לשמוע ממספר מומחים את דעתם.
בהצלחה!