בני נוער בסיכון – ילדים בסיכון הוא שם כולל לנערים אשר חשופים לפגיעה פיזית, פגיעה נפשית, או פגיעה בהתפתחות התקינה שלהם. במאמר זה ננסה להבין את הסכנות העיקריות העומדות בפני נוער בסיכון ואת המענה שיכול לסייע להם.
ילדים בסיכון / נוער בסיכון – מה הסכנות?
הסכנות איתן מתמודדים בני נוער בסיכון הן רבות ומגוונות- פגיעה פיזית, פגיעה התפתחותית או נפשית, החל מבעיות כמו קשיים בלימודים או פיתוח סוגי לקויות למידה אצל ילדים ובני נוער ועד פיתוח הפרעות אכילה, שימוש באלכוהול או סמים, הריון מוקדם, עבריינות, פגיעה בקשרים חברתיים או משפחתיים- כל אלו יכולים להיות סכנה עבור נוער בסיכון. אך המאפיין הבולט ביותר המשותף לרוב הסכנות הללו הוא נשירה. המילה נשירה מאפיינת עזיבה של מסגרות חיים נורמטיביות שונות. העזיבה של מסגרות החיים הללו- קבוצות המותאמות לגיל הנערים, ואשר נותנות מענה לצרכים שלהם היא אחת הסכנות המשמעותיות לבני נוער.
חייהם של בני הנוער מאופיינים בחיבור צמוד למסגרות שונות בחייהם. כך לדוגמה- בית הספר בו הם מבלים שעות רבות בבקרים. תנועת הנוער, קבוצת הכדורגל, חוג השחמט, מכון הכושר או חוג המחול בהם הם מבלים אחרי הצהריים. המשפחה הקרובה והרחוקה אשר מספקת להם מסגרת המגינה ושומרת עליהם ונותנת להם את הצרכים הבסיסיים בזמנים שונים.
כל המסגרות הללו מספקות לבני הנוער תעסוקה ועניין אשר מותאמים לגילם, מקיפות אותם בקבוצה של בני נוער במצב דומים ומספקת רשת חברתית בטוחה, ומספקת צרכים בסיסיים של הגנה וביטחון, ולפעמים גם תזונה. כאשר נער או נערה עוזבים את המסגרות הללו, אם באופן גלוי- הפסקה מוחלטת של הגעה למסגרות הללו, או באופן סמוי- הגעה לא סדירה וחוסר השתתפות רציפה במסגרות הללו, נגלים סדקים בחומות ההגנה שמספקות אותן המסגרות.
באין מסגרות מתאימות, הנערים מחפשים מענה לריק הנובע מחוסר העניין, הרשת החברתית וסיפוק הצרכים הבסיסיים. המענה הזה עשוי להגיע בדמות של קבוצות פחות נורמטיביות, ופחות מותאמות גיל. כך לדוגמה, הנערים עשויים להצטרף לחבורה של נערים העוסקים בעבריינות- אם בכדי להפיג את השעמום ואם כדי לספק צרכי מחייה בסיסיים. ללא כל השגחת מבוגר גם השימוש בחומרים מסוכנים עשוי לגבור, וצריכה של אלכוהול או סמים עשויה להיות מפלט. פיתוח הקשרים הבריאים, רכישת מיומנויות החשובות לשוק העבודה, וההתפתחות האישית והרגשית עשויים להיפגע דרמטית ללא המסגרות אשר מחזיקות את אותם הילדים.
כיצד ניתן לטפל בבעיות הללו?
כאמור, אם הרבה מהסכנות בהן נמצאים בני נוער מסיכון נובעות מנשירה, גם הפתרון צריך ויכול לבוא מהכיוון הזה. התפיסה הרווחת היא שקיום מסגרות רבות השומרות ומחזיקות את בני הנוער שנשרו מהמסגרות הרגילות עשויות להגן עליהם ולתת מענה לאותם הצרכים הבסיסיים של בני הנוער. מענה זה צריך להיות מקיף ונוגע בכל תחומי החיים של הנער שנפגעו.
כך לדוגמה, נער או נערה אשר נשרו מבית הספר יצטרכו לקבל מענה מיטיב ומכיל לשעות הבוקר. מענה זה צריך גם לספק את הצורך האקדמי של רכישת ידע ומיומנויות, אך יותר מכל כאמור, להוות מסגרת השומרת על הנערים מהסתובבות חסרת תכלית, ולספק להם מענה של הגנה והכלה. מענה כזה מספקים בתי ספר יחודיים או תכניות כמו תכנית היל"ה המשלבת עבודה ולימודים ומותאמת לנוער נושר מבית הספר.
נערים אשר מסתובבים ברחובות בערבים ובלילות יצטרכו לקבל מענה למסגרת שתכיל אותם בשעות הללו. דוגמה כזאת תהיה מועדוניות של הרווחה או של ארגונים המספקים מקום לבוא אליו ולהיות בו בחברת אנשים שאכפת להם מבני הנוער, ויודעים לתת אוזן קשבת לנערים.
נערים אשר נשרו מהמסגרת המשפחתית עשויים לקבל מענה בדמות של פנימייה, השומרת ומכילה אותם לאורך כל שעות היממה ככל שהם נדרשים לכך. פנימיות לילדים בסוגים שונים של סיכון נמצאות באחריות משרדי הרווחה והחינוך, ומספקות מענה לצורך זה.
החלק המשמעותי ביותר הוא הקפת כל המסגרות וכל הצרכים שנערים או ילדים בסיכון זקוקים להם. מתן מסגרות תומכות והתמדה של הנערים בהגעה אליהן היא החלק הראשון של הטיפול בבעיה. אך חשוב לזכור, כי נשירה לרוב היא רק סימפטום לבעיה רחבה יותר. בעיה זו בדרך כלל עשויה לקבל מענה בצורה של טיפול רגשי כלשהו, אשר עשוי לתת לנערים כלים להתמודדות בעתיד ולחוסן שישרת אותם בהתמדה במסגרות הבאות בחייהם.
