שאלות ותשובות

ראשי > שאלות ותשובות

במקרה של ניסיון אובדני יש להפנות באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי. בבתי החולים לאחר הענקת טיפול רפואי יועברו המטופלים לקבלת טיפול נפשי. במידה והמצב לאחר הפגיעה לא מצריך טיפול רפואי- ניתן לפנות באופן מיידי למיון פסיכיאטרי. בתי החולים הפסיכיאטריים וחלק מהמרפאות לבריאות הנפש מציעים מיון פסיכיאטרי הפועל 24 שעות ביממה, ומטרתו לספק מענים דחופים במצבי משבר. במיון הפסיכיאטרי נערכת בדיקת רופא מומחה, שמטרתה הערכת המצב הנפשי והמסוכנות של הנבדק. בדומה למיון רפואי רגיל, בחלק מהמקרים יוחלט על אשפוז פסיכיאטרי, ובחלק מהמקרים יינתן טיפול ראשוני נפשי במקום והנבדק יופנה להמשך טיפול במסגרת הקהילה.
בכל מקרה, יש להתייחס לכל איום או אמירה אובדנית ברצינות.

על פי הרפורמה בבריאות הנפש, כל טיפול רפואי או נפשי נרשם בתיק הרפואי ונגיש לרופא המשפחה.

קשיים רגשיים הם אמנם פנימיים, אך פעמים רבות ניתן לזהות אותם בהתנהגות או באמצעות אמירות אובדניות אצל ילדים. הדבר החשוב ביותר היא הרגשה של הסביבה הקרובה. לרובנו יש "סנסורים" אשר יודעים לומר כאשר דבר מה לא בסדר. בהמשך לכך- שינוי קיצוני בהתנהגות עשוי להעיד על קושי או מצוקה- ילד מופנם שהופך להיות תזזתי מאוד, או ילד חברותי שהופך למופנם. בנוסף-  הסתגרות, הימנעות מהסביבה, התנהגויות הרסניות ופוגעניות כלפי הסביבה וכלפי עצמו, התנהגויות מיניות חריגות, אמירות המעידות על בדידות וחוסר במשמעות- כל אלה עשויים להיות סימן למצוקה.

הסירוב לקחת טיפול תרופתי היא תופעה שכיחה ולגיטימית- והסיבה לסירוב כמובן משתנה מילד וליד. חשוב להיות קשובים לילד, ולנסות לברר מה הסיבה לסירוב. לעיתים הסיבה לסירוב נעוצה בעצם לקיחת הכדור- במקרה כזה ניתן לברר עם הרופא על תחליף נוזלי או כתישת הכדור לאבקה, או מתן זריקה. כאשר הסיבה לסירוב נעוצה בתופעות הלוואי- ניתן לבקש מהרופא הסבר על תופעות הלוואי והשכיחות שלהן, ולשקול חלופות שונות אם התופעות פוגעות. לעיתים הסיבה לסירוב נעוצה בחוסר הרצון לתיוג או בחשש מתרופות. במקרה כזה חשוב לשקול את האלטרנטיבות- המשך המצב הבעייתי כעת, תחליף טבעי או התנהגותי, וכו'.

כאשר בית הספר או ההורים מרגישים כי בית הספר אינו מצליח לתת את המענה המיטבי לתלמיד, או כאשר עולים קשיים אקוטיים עם התלמיד בבית הספר, התלמיד מגיע לוועדת השמה, אשר בוחנת את התאמתו למסגרת. וועדת ההשמה יכולה להחליט על שינוי האפיון של התלמיד, בהתאם לבתי הספר השונים לחינוך המיוחד, על פי קשייו הספציפיים- למשל קשיים רגשיים ונפשיים, לקויות למידה מורכבות או קשיים התנהגותיים. בתי הספר לחינוך המיוחד נותנים מענה אישי ומדוייק יותר בהתאם לקשייו של התלמיד.

וועדת ההשמה מקבלת החלטה על פי שיקולים מקצועיים, לצד שמיעת הילד והוריו. לרוב, וועדות ההשמה ישתדלו לקבל החלטה בשיתוף ההורים ועל דעתם. עם זאת, הוועדה יכולה לקבל החלטה הנוגדת את עמדת ההורים בעקבות שיקולים שונים. במקרה כזה, ניתן להגיש ערר לקיום וועדה נוספת אשר תשקול את ההחלטה בשנית.

וועדה לתיכנון טיפול והערכה (בשמה הקודם- וועדת החלטה), היא וועדה מקצועית של גורמי הרווחה, הבוחנת את דרכי הטיפול בילדים אשר מסיבות שונות חווים קשיים בבית. הוועדה רשאית להחליט על דרכי טיפול בקהילה או הוצאה חוץ ביתית.

התקף פסיכוטי הוא מצב נפשי משברי קשה, הגורם לאדם להתנתק מהמציאות ופוגע ביכולת השיפוט ותפיסת המציאות שלו בצורה חמורה. בזמן התקף פסיכוטי האדם סובל מפגיעה קשה בבוחן המציאות. הדבר מתבטא פעמים רבות בשמיעת קולות, ראיית דברים מדומים או הרחת ריחות מדומים, וכן מדמיונות שווא כגון תחושת רדיפה, שיגעון גדלות ועוד. במצב פסיכוטי האדם עשוי לדבר באופן לא צלול ואינו תואם מצב, ולדבר בצורה חסרת היגיון. לעיתים אדם בהתקף פסיכוטי יפעל באלימות קשה כלפי הסביבה.

כאשר הוועדה לתיכנון טיפול והערכה ממליצה על הוצאה חוץ ביתית, וההורים או הנער מתנגדים- יתקיים דיון בנושא בבית המשפט. רק שופט רשאי להוציא צו להוצאה חוץ ביתית, בהתאם לחוקי המדינה.

התקף חרדה (הנקרא גם התקף פאניקה) המתאפיין בפחד חד ועוצמתי ממוות, שיגעון, חנק, התעלפות או התקף לב, ומגיע ללא סיבה נראית לעין ושאינה מותאמת למצב בו האדם נמצא. ההתקף מתאפיין בביטויים פיזיים ונפשיים. מבחינה פיזית, הדופק מואץ ומורגש, יש תחושת חום וסחרחורת, הזעה, תחושת עילפון ותסמינים נוספים. מבחינה נפשית האדם הסובל מההתקף נמצא בפחד גדול מאוד- הן בגלל עיוותי חשיבה והן בגלל התסמינים הפיזיים המבהילים. התקף חרדה נמשך לרוב בין 2-5 דקות ואינו מסוכן, למרות ההרגשה ה"אמיתית" שלו.

עם קבלת הצו הראשון, נערכים מבדקים רבים- קוגנטיביים, רגשיים ורפואיים, אשר מטרתם לסווג את המועמדים לגיוס ולקבוע את אופי השירות שלהם. במקרה של מועמדים עם קשיים רפואיים או רגשיים שונים, ניתן לקפל פטור מהשירות או הקלות שונות. המנעד של ההפרעות הנפשיות רחב ביותר, וכך גם ההחלטה לגבי השירות. לפני השירות או אחרי סיום שירות חובה, הפרופיל הנפשי נקבע על ידי איש צבא (קב"ן, פסיכיאטר או פסיכולוג), אשר מסתייע לרוב בחוות דעת פסיכיאטרית פרטית או במכתב מסכם מהפסיכיאטר המטפל. קביעת הפרופיל הנפשי משתנה ממועמד למועמד וכל מקרה נבחן לגופו.

כדור SOS, הוא כדור הרגעה מיידי, הנרשם על ידי פסיכיאטר למטופלים אשר אינם זקוקים לכדורים מסוימים באופן קבוע. כאשר המטופל מרגיש כי מצבו הרגשי מידרדר, הוא יכול לקחת את הכדור לצורך הירגעות מיידית.

התקפי זעם (טנטרום) תלויים בגיל, בנסיבות ובעצימותם. בגילאים צעירים (2-3) ובגיל ההתבגרות הצעירה (12-15) התקפים אלו נהיים נפוצים יותר ולפעמים עוברים מאליהם. כאשר נראה כי ההתקפים תכופים מאוד או אינטנסיביים מאוד ופוגעים בשגרת החיים בבית ובילד, כדאי להיעזר בטיפול רגשי ובאנשי מקצוע- עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר.

הפרעות אכילה לרוב מגיעות יחד עם עיסוק רב ואובססיבי באוכל ובמשקל. שילוב של המרכיבים הבאים עשויים יכול להיות עדות להפרעת אכילה:

  • גילוי עניין רב בערכיים תזונתיים של כל סוג מזון.
  • סירוב לאכול מול אנשים אחרים.
  • אכילת מזונות מסויימים בלבד, וסירוב לאכול כל סוג אחר של מזון.
  • שתיית משקאות דיאט בכמויות גדולות או במשקאות עתירי אנרגיות (שייקים למשל) כחלופה לאוכל.
  • גילויי איפוק קבועים מול אוכל.
  • תלונות על הקאות וכאבי בטן, או הסתרה של הקאות וניסיון לחזור מיד ל"עסקים כרגיל".
  • בילוי זמן רב בארוחות ללא עדות לאכילה משמעותית.
  • עיסוק אינטנסיבי במשקל בדימוי הגוף- אמירות קבועות הנוגעות למשקל הגוף.
  • פרפקציוניזם בכל תחומי החיים- פעמים רבות הסובל מהפרעות אכילה הוא טוטאלי בכל תחומי החיים עד כדי הימנעות ממעשים רק כדי לא להיכשל.
  • פעילות גופנית מוגברת.
  • וכמובן- ירידה דרמטית במשקל או עליות וירידות קיצוניות במשקל.

הזכויות של פגועי הנפש בישראל תלויות במקרה, ולרוב מעוגנות ומסופקות דרך "סל שיקום"- תכנית שיקום אישית למטופל. הזכויות יכולות להתחיל בטיפול על ידי הקופה, דרך קצבאות חודשיות שיכולות לעזור לחולה להתמודד עם קשיי היום יום ועד להשמה ומימון של מסגרות שיקום וטיפול מתאימות.

קשת ההגדרות ל"נוער בסיכון" היא רחבה. לכל נער או נערה עשויה להתאים מסגרת אחרת והמדינה מקצה מסגרת טיפולית בהתאם לצרכים הספציפיים של הילד. עם זאת, לא כל המסגרות באותה רמת הטיפול. כדאי מראש לחפש מסגרת מתאימה, מקצועית ומכילה לילד ובבוא העת ניתן לבקש להגיע למסגרת ספציפית.

אשפוז של מבוגר בכפייה הוא תהליך מורכב לרוב, ומופעל בנסיבות קיצוניות. הגורמים אשר יכולים לאשר אשפוז בכפייה- מנהל בית חולים פסיכיאטרי (כאשר המטופל בתוך שטח בית החולים בלבד), פסיכיאטר מחוזי, ובית המשפט. המצבים בהם יאושפז או ייבדק אדם בכפייה הם מצבים בהם המטופל במצב פסיכוטי פעיל, מהווה סכנה לסביבה ולעצמו ומסרב להיבדק. שלושת התנאי חייבים להתקיים על מנת לכפות בדיקה או אשפוז.

איך מזהים מחלת נפש?

ישנה קשת רחבה של אפשרויות לטיפול בחרדות- טיפולים תרופתיים מסוגים שונים אשר ניתנים על ידי פסיכיאטר; טיפולים רגשיים והתנהגותיים מסוגים שונים הניתנים על ידי אנשי טיפול שונים בהתאם לטיפול- טיפול פסיכולוגי דינאמי, טיפול השלכתי באמצעים שונים, טיפול CBT, ביופידבק ועוד. לכל אדם הסובל מחרדה יכול להתאים טיפול אחר, או שילוב בין הטיפולים.

ישנן אפשרויות רבות לטיפול בחרדה שאינן מצריכות טיפול תרופתי- תלוי במקרה ובמצב. למעשה, טיפול בחרדה כמעט תמיד משלב גם טיפול רגשי או התנהגותי. טיפולים רגשיים והתנהגותיים מסוגים שונים יכולים להפחית את רמות החרדה ולעזור לאדם לחזור לשגרה רגועה יותר.

הפרעת קשב וריכוז פוגעת בדרך כלל במספר תחומי חיים- בדרגות ובעוצמות שונות. בחלק מהמקרים, ניתן לעזור למצוא אסטרטגיות "עוקפות" טיפול תרופתי להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, בליווי אנשי מקצוע. עם אסטרטגיות נכונות הפרעת הקשב והריכוז יכולה לפגוע פחות בשגרת החיים ובביצוע המטלות היום יומיות.

פנימייה ככלל היא מוסד כוללני שמקיף את כל תחומי החיים של הנער. ישנם סוגים שונים של פנימיות. פנימייה פוסט אשפוזית היא פנימייה טיפולית שעוזרת לנערים ונערות הסובלים מקשיים רגשיים ונפשיים לקבל טיפול מקיף. הפנימייה הפוסט אשפוזית מאופיינת במספר גבוה מאוד של אנשי צוות לכל חניך, אנשי מקצוע מומחים ותכניות מותאמות אישית אשר מקיפות את כלל תחומי החיים.  

סל שיקום הוא סל של שירותים רפואיים, זכויות ומענים טיפוליים למבוגרים אשר סובלים מהפרעת נפש. זכאים לסל שיקום הם מבוגרים אזרחי ישראל, שהוכר להם בוועדה רפואית 40% נכות על רקע נפשי, ושוועדת השיקום האזורית אישרה להם קבלת שירותי סל שיקום. על מנת לקבל את שירותי סל השיקום יש להגיש בקשה לקבלת קצבת נכות. לאחר קבלת הקצבה יש לפנות לוועדת השיקום האזורית לקביעת סל השירותים.