פנימיות טיפוליות, מחלות נפש, חרדה

פוסט טראומה אינה שמורה רק למאורעות של מלחמה או אירועי קרב אלא יכולה להיות קשורה למגוון גדול של אירועים שקרו לאדם במהלך חייו. כאשר אנחנו

המדיה החברתית עשתה שינוי של ממש בעולם בו אנחנו חיים, מעולמות תקשורת בהם היה מוען ונמען והקשר היה חד כיווני – הפך הקשר להיות ריאקציוני

תחום הדוברות בכל הנושא של בריאות הנפש הוא תחום מאוד בעייתי, נוגע – לא נוגע בעניינים שלפעמים כדאי לדלג מעליהם. לפני שניגשים לצורת הדוברות וכיצד

הוסטלים לנוער בסיכון – למי הם מיועדים? ומהם היתרונות שלהם? במאמרים קודמים סקרנו מסגרות שונות לנוער, והיום נעסוק בסוג מסגרת ייחודית לנוער בסיכון – הוסטלים

זמן הקורונה שהיום אנחנו חוגגים שנה לבואה למדינת ישראל וקצת יותר לבואה לעולם כולו, הביאה את משרד הבריאות לתשומת שיא בעבודה. מגוף שהיה נמצא בכותרות

ילדים בעלי צרכים מיוחדים זקוקים למסגרת תומכת ואינטנסיבית שתעזור להם לתפקד ולהתפתח בהצלחה. במאמר זה נדבר על פנימיות לחינוך מיוחד, אחת המסגרות המקיפות עבור אוכלוסייה

ההתפתחות של הניו מדיה בשנים האחרונות גרמה לניצול נכון של האמצעי הזה מצד גורמים שונים בעולם הרווחה. הפייסבוק, האינסטגרם ואפילו הטיק טוק הפכו להיות כלי

המסגרת הביתית היא הטובה ביותר לרוב הילדים. אך מה קורה כאשר הבית לא מצליח לספק לילד את מה שהוא צריך על מנת לגדול בצורה הטובה

העולם הפסיכיאטרי התפתח בכל העולם וגם בישראל במרוצת שלושים השנה האחרונות. אם בשנות ה-70 וה-60 מדובר היה בתופעה שמטאטאים מתחת לשולחן והס מלהזכיר הרי היום

דיכאון היא אחת מהפרעות הנפש הנפוצות ביותר והמדוברות ביותר- הן ברמת הסלנג והן ברמה הקלינית. אך מה קורה כאשר לדיכאון הקליני מתווספים תסמינים פסיכוטיים? במאמר

חלק ב' מאת אורגד בר   בהמשך למאמר הטיפול הפנימייתי- חלק א'. בפנימיות טיפוליות מהוות תשתית פיזית ורגשית לטיפול בילדים ובבני נוער המתמודדים עם קשיים משמעותיים,

התפתחות הטיפול הפניימיתי – חלק א' מאת אורגד בר במאה התשע עשרה, פנימיות המטפלות בילדים ובבני נוער הדגישו את חשיבות הסדר והמשמעת ופעלו בעיקר תוך