תעסוקה

תעסוקה

במסגרת שירותי סל השיקום, ניתן לקבל גם "שירותי שיקום תעסוקתי"- כלומר, שילוב בתעסוקה בהתאם לרצונו האישי ומיומנויות התעסוקה שבאמתחתו.

שירותי התעסוקה נעים על רצף בין תעסוקה מוגנת בה נלמדות מיומנויות תעסוקתיות ראשוניות ושילובה בקהילה יחסית מוגבל, דרך תעסוקה נתמכת בשוק הפתוח, בואכה השתלבות בתעסוקה מלאה בשוק החופשי בשילוב ליווי תעסוקתי במידת הצורך.

תעסוקה מוגנת

בתעסוקה מוגנת, אנשים עם קשיים נפשיים מועסקים במסגרות תוך התאמה לצרכיהם ורמת תפקודם, ברמת שעות הפעילות, אופי העבודה, רמת הקושי והתאמה תרבותית למגזרים השונים.

במסגרת התעסוקה המוגנת קיימות שתי אפשרויות-

1. מועדון תעסוקתי – בו המתמודדים מתנסים בסוגי עבודות שונות על מנת למצוא את דרכם המועדפת בשוק העבודה.
2. מפעל מוגן – בו העובדים עוסקים בתחומים שונים ומתוגמלים בדמי שיקום בהתאם לתפוקה שלהם ולשעות העבודה שלהם.

בין תעסוקה מוגנת לשוק הפתוח

מסגרות אלו הן מסגרות ביניים לרוב, המיועדות לתת מענה למתמודדים אשר צריכים ליווי ותמיכה שבין תעסוקה מוגנת לבין מעבר לשוק הפתוח.

במסגרת זו העובדים משולבים בקהילה בשתי צורות-

מיזמים תעסוקתיים שונים- בהם מלווים המתמודדים ומקבלים דמי שיקום בהתאם לרווחי המיזם.

תעסוקה מעברית- תעסוקה המוגבלת לשנה, אשר אמורה לאפשר התנסות הדרגתית בליווי בשוק הפתוח לקראת מעבר לשילוב מלא בשוק זה.

תעסוקה בשוק הפתוח

תעסוקה בשוק הפתוח מאופיינת מבחינה חיצונית כעבודה רגילה לכל דבר, אך המתמודד מלווה בהתאם לצרכיו, לעיתים בידיעת המעסיק את קשייו ולעיתים ללא ידיעתו. התעסוקה יכולה להיות בשלושה תחומים:

תעסוקה נתמכת- במסגרתה המתמודד נתמך באופן זמני או קבוע על ידי חברה המספקת שירותי תעסוקה נתמכת.

יזמות עסקית- במידה והמתמודד בוחר לפתוח עסק עצמאי, הוא יכול לקבל תמיכה וליווי שיקומי במספר תחומים המותאם לצרכיו.

צרכנים נותני שירות- במסגרת זו המתמודד הופך בעצמו לעובד שיקום- כמדריך, עובד מקצועי או כמנהל. הוא מקבל הדרכה והכשרה במסגרת בית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה בבריאות הנפש .

(לינק- https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/school_rehab.pdf).