אבחון מחלת נפש – כל הדרכים לאבחון מקצועי של מחלת נפש

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email

אבחון מחלת נפש – איך זה נעשה?

מחלות נפש, הפרעות נפשיות והפרעות אישיות, מאובחנות על ידי פסיכיאטר. האבחון נעשה בדרך כלל על ידי קריטריונים מוסכמים, בפגישה או סדרה של פגישות, אשר מהוות הערכה פסיכיאטרית.

האבחון הפסיכיאטרי

ניתן לדמות אבחון של הפרעות נפשיות לסוגיהן השונים לאבחון רפואי של מחלה בריאותית. כאשר אדם מגיע לפסיכיאטר- רופא מוסמך לטיפול בהפרעות נפשיות- מתחיל פרוטוקול טיפול.

לרוב, כמו במקרים רפואיים אחרים, המטופל מגיע לרופא בעקבות מצוקה מסוימת (ובמקרים חריגים על פי דרישות שונות לבחינה פסיכיאטרית). הרופא הפסיכיאטר מנסה להבין מה הקושי ממנו סובל המטופל, מהי ההיסטוריה הרפואית והנפשית של המטופל ומה הם התסמינים הרפואיים (הסימפטומים) השונים ממנו המטופל סובל (שלב האנמנזה). על מנת לדייק באבחנה, הבדיקה צריכה להיות מקיפה ככל שניתן. לפיכך, לעיתים המטופל יישלח לבדיקות המשך גופניות על מנת לשלול תסמינים גופניים הגורמים למצוקה. במקרים מסוימים במסגרת אבחון מחלת נפש, יישלח המטופל לאבחון המשך- אבחון פסיכודיאגנוסטי- בו יידרש המטופל לבצע מטלות הבוחנות תפקודים שונים, שמטרתן להבין את נפש המטופל בצורה טובה ומקיפה.

בהמשך, הרופא הפסיכיאטר מנסה לסווג את התסמינים שעלו בבדיקות השונות על פי קריטריונים מובחנים, ולקבוע ממה סובל המטופל (שלב האבחנה- דיאגנוזה). הרופא נעזר במדריך אשר מסווג את התחלואים הנפשיים השונים. המדריכים הנפוצים הם מדריך הDSM של אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית, ומדריך הICD- מדריך סיווג המחלות של ארגון הבריאות העולמי. במדינת ישראל לרוב הסיווג נעשה על פי מדריך הICD במהדורה העדכנית ביותר שלו (11).

לאחר האבחנה קובע הרופא הפסיכיאטר את דרך הטיפול. הפסיכיאטר הוא רופא, ולכן כלי הטיפול בהם משתמש הם רפואיים בעיקרם- תרופות והליכים רפואיים שונים.

מחלת נפש

 צירים שונים בכל אבחון מחלת נפש

כאשר הרופא הפסיכיאטר בוחן מטופל, הוא מתייחס לצירים שונים בחייו של המטופל:

  1. ההפרעה הקלינית- במסגרת ציר זה, בוחן הפסיכיאטר את הקושי או המצוקה הנמצאים במרכז תשומת הלב הטיפולית בזמן זה. לרוב זוהי הסיבה בגללה הגיע המטופל לרופא, והסימפטומים הנלווים עליהם מדווח המטופל.
  2. הפרעת האישיות- במסגרת ציר זה נבחנת האישיות של האדם. נבחנים דפוסי התנהגות קבועים המאפיינים את האדם לאורך חייו, והרופא הפסיכיאטר מנסה לזהות תכונות נוקשות ולא אדפטיביות, אשר גורמות לקושי תפקודי או למצוקה אישית לאדם.
  3. הפרעות ומחלות גופניות- ציר זה בוחן תחלואים רפואיים אשר עשויים לגרום לקשיים נפשיים. הרופא הפסיכיאטר מנסה לשלול את הגורם למצב כגורם רפואי. במידה והסיבה לקושי הנפשי היא רפואית- הטיפול הרפואי יהיה במוקד הטיפול הנפשי.
  4. בעיות פסיכוסוציאליות וסביבתיות- לעיתים, קשיים רגשיים ונפשיים נגרמים בעקבות נסיבות סביבתיות. לדוגמה- מצבי עוני, אבל על אדם קרוב, טראומה, הזנחה, בעיות כלכליות ועוד. הרופא הפסיכיאטר ינסה לזהות מצבים אלו ולכלול אותם כחלק מהאבחנה.
  5. הערכה תפקודית כוללת- במסגרת ציר זה ינסה להעריך הפסיכיאטר את רמת התפקוד של המטופל במסגרות השונות בחייו. רמת התפקוד יכולה להיות סמן מעיד תומך על מנת להעריך את רמת הקושי או המצוקה ואת הסיכוי להחזיר לתפקוד תקין בזמן נתון.

לאחר אבחון מקיף הכולל תשומת לב לכלל הצירים, הפסיכיאטר יסווג את הקושי או המחלה, וייתן את האבחנה שלו, כאמור על פי הגדרות רפואיות מקובלות.

לכל קושי רפואי יש טיפול אשר מתאים לו יותר, והפסיכיאטר (ולפעמים גורמי מקצוע נוספים- פסיכולוגים, עובדים סוציאלים וכו')- מנסים לתת את הטיפול המתאים יותר למטופל.

אבחון מחלת נפש – הערת סיום

חשוב לזכור כי הפסיכיאטר הוא רופא. רופא זה הוא איש מקצוע, אשר למד והתמקצע שנים רבות על מנת לתת את האבחון והטיפול המתאים. רופא פסיכיאטר יכול לרשום תרופות לטיפול נפשי (בניגוד לפסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי טיפול אחרים). עם זאת, חשוב לזכור כי כמו ברפואה- דברי הרופא אינם "דברי אלוהים חיים", וישנם מקרים בהם נרצה לקבל חוות דעת שנייה.

השארת תגובה

הנקראים ביותר

הפרעות מצב רוח – איך מטפלים?

הפרעות מצב רוח, כמו שהשם רומז, הן הפרעות אשר מאופיינות במצבי רוח קיצוניים. הפרעת מצב רוח, הנקראת גם הפרעה אפקטיבית, עלולה לגרום

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן