יש טיפול יעיל עבור התפרצויות זעם ותוקפנות

התפרצויות זעם – גורמים, תסמינים וטיפול

התפרצויות זעם הן תגובות זעם בלתי פרופורציונליות, המתבטאות בהתנהגות אלימה פיזית כלפי אנשים וחפצים או בפגיעה מילולית קשה באנשים. התפרצויות זעם תכופות עשויות להיות חלק ממכלול אירועים נפשיים- דיכאון, התנהגות אימפולסיבית, התנהגות אגרסיבית וכו'ץ במאמר זה נפרט על התפרצויות זעם ועל דרכי הטיפול בהן.

התופעה של התקפי זעם היא תופעה המאפיינת לרוב גברים. זוהי תופעה שעלולה להיות מסוכנת והרסנית לסובל מהתקפות הזעם ולסביבתו הקרובה.

התקף זעם כביטוי למצוקה

אדם מבוגר לרוב יודע להביע את רצונותיו, תחושותיו ומצוקותיו בדרכים שונות, ויש לו לרוב את הכלים להתמודד עם בעיות שונות בחייו. עם זאת, בתקופות מתוחות ולחוצות במיוחד, ובמצב של חוסר איזון רגשי ונפשי, כל אדם רגוע בדרך כלל עלול לכעוס, אפילו עד כדי אלימות. עם זאת, ישנם אנשים אשר תדירות ההתפרצויות תכופה מאוד. במהדורה החמישית של הDSM, מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ישנה אבחנה לאנשים אשר מאבדים את עשתונותיהם בצורה יחסית תכופה- התפרצויות זעם לסירוגין ((Intermittent explosive disorder, המכונה גם IED. אבחנה זו עדיין נבדקת במחקרים רבים, אך נראה כי התופעה שכיחה יותר משנחשבה בעבר.

התפרצויות הזעם מופנות פעמים רבות כלפי האנשים היקרים ביותר לאדם, הנמצאים בסביבתו הקרובה של הסובל מהם. לכן, התפרצויות אלו גורמות לקשיים רבים בחיי היום יום- מערכות היחסים עם הסביבה הקרובה, העבודה, הלימודים וחיי המשפחה ואפילו חיי היום יום. להתפרצויות אלו גם עשויות כמובן להיות השלכות חוקיות דרמטיות. לרוב, התפרצויות הזעם נמשכות לפרק זמן מוגבל ואינטנסיבי. לרוב, לאחר התפרצות הזעם יחוש האדם תשישות, וגם תחושות של בושה, חרטות וייסורי מצפון כלפי התנהגותו. לאור הסבל הרב והסכנה המיידית הנגרמות לאדם ולסביבתו מהתפרצויות זעם אלו, הטיפול בתופעה הוא קריטי ומשמעותי מאוד לרווחת כל הצדדים.

התפרצויות זעם – טיפול

האתגר הגדול ביותר המאפיין את הטיפול בהתפרצויות זעם, הוא שאנשים שמתקשים להתנגד לדחפים האלימים שלהם, לא משנה מה הסיבה, פעמים רבות מתנגדים או מסרבים לקבלת טיפול. פעמים רבות אנשים אלו פונים לטיפול על מנת למצוא טיפול להפרעה משנית ממנה הם סובלים (למשל דיכאון או התמודדות עם חרדה), והטיפול עשוי להגיע שנים לאחר הופעת הסימפטומים הראשונים, לעיתים קרובות לאחר שהתרחשו בעבר אירועי אלימות משמעותית.

ישנם סוגי טיפול שונים אשר יכולים להיטיב בטיפול בהתפרצויות זעם- טיפול תרופתי, טיפולים פסיכותרפיים וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. פעמים רבות, שילוב של סוגי טיפול שונים יכול אף הוא לעזור. מספר תרופות נמצאו כיעילות להפחתת התוקפנות ומניעת התפרצויות זעם- כולל תרופות נוגדות דיכאון, מייצבי מצב רוח, ותרופות אנטי-פסיכוטיות. הטיפול כמובן תלוי בסוג החולי או הקושי אליו מתלוות התפרצויות הזעם. טיפול נפשי שכזה יכול להתקבל על ידי רופא פסיכיאטר.

טיפול נוסף אשר נמצא יעיל להתפרצויות זעם הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הטיפול מקשר בין המחשבות והרגשות של המטופל לבין ההתנהגות, וכך עשוי לעזור להתנהגות התוקפנית. סוג טיפול זה יעיל כיוון שהוא לא רק מטפל בתופעה, אלא נותן כלים להתמודדות עתידית עם התופעה במקרים שהתפרצויות הזעם מגיעות. חשוב לומר כי להתפרצויות הזעם יש תחושות נלוות לפני ההתפרצות. כאשר לומד האדם לזהות את ההתפרצות מגיעה היכולת שלו לשלוט בה עולה דרמטית.

בנוסף, יש את הטיפול הפסיכותרפי. טיפול זה נמצא יעיל לטווח ארוך ועוזר להתמודד עם הרגשות העמוקים שלנו ולהכיר את מבני הנפש שלנו, ועם טיפול ברגש לרוב מגיע גם הטבה משמעותית ברווחה הרגשית וגם בהתנהגות האימפולסיבית.

מתי לפנות לטיפול בהתפרצויות זעם?

כאמור, זיהוי הצורך בטיפול הוא מרכיב דרמטי בטיפול בהתפרצויות זעם. על מנת להחליט על פנייה לטיפול בנושאי בריאות הנפש כדאי לקחת בחשבון שלושה מרכיבים- תדירות ההתפרצויות, עצימותן, והכי חשוב- מידת הפגיעה בסביבה ובסובל מההתפרצויות. כולנו כועסים לפעמים, ועלולים לומר דברים או לעשות דברים מסוימים בשעת כעס ולהתחרט עליהם מאוחר יותר. עם זאת, כאשר התדירות של ההתפרצויות גבוהה (פעמיים או יותר בתקופה קצרה או שלוש פעמים ומעלה בשנה), או שההתפרצויות אינטנסיביות, אלימות ופוגעות בסביבה ובאדם הסובל מההתפרצויות- כדאי מאוד לשקול טיפול בהקדם.