על חינוך טיפולי וטיפול חינוכי בכל פנימיה פוסט אשפוזית ,חלק א

על חינוך טיפולי וטיפול חינוכי:

עבודה בקו בין עובד סוציאלי למנהל בית בכל פנימיה פוסט אשפוזית, חלק א

אורגד בר

הפגישה הראשונה:

ישבנו לפגישה ראשונה בסלון של העובדת הסוציאלית. התחלנו בהיכרות פורמאלית וכל אחד הציג את ניסיונו המקצועי, השכלתו ואת ציפיותיו. עוד לפני הפגישה נאמר לי כי מדובר ב"זוגיות מקצועית", כזו שהולכת יד ביד, מנהיגה את הבית ומסייעת לקבל החלטות באופן כוללני תוך התייחסות להיבטים חינוכיים, טיפוליים וניהוליים. לאחר החלק הפורמאלי, התחלנו לבצע "בריף חניכים". רשמתי והתרשמתי. מדהים היה לראות את העומק של העברת המידע, ניכר כי לא פסחה על אף פרט ופריט. מהר מאוד נכנסה לתיאורים טיפוליים כלליים ואני, בכלל לא הבנתי מדוע היא ממלאת אותי במידע טיפולי ולא "חינוכי-רציונלי-ענייני", שכן זהו חלקה במסגרת עבודתה בכל פנימיה פוסט אשפוזית, לא?

פנימיה פוסט אשפוזית – שנה שנייה:

ההרגשה היא שאנחנו ממש עובדים "על עיוור", כלומר בכל סיטואציה, משבר או עניין שעולים, אני מרגיש שאני כבר יודע מהי עמדתה של העובדת הסוציאלית ונראה כי התחושה הדדית. לשמור על האופטימום המקצועי בינינו הוא לא דבר שבשגרה, יש צורך להמשיך בדיווחים ובהתייעצויות השוטפים שכן עצם הידיעה לגבי תפיסתו של האחר אינה מבטלת את ההדדיות בינינו. ניכר כי הקשר המקצועי ואף האישי שמנהל את הצוות והקבוצה שופך אור חיובי ותחושה של שליטה בקרב אנשי הצוות, ניכר כי אנחנו משתמשים במודל הקו שלנו גם במענה מול המדריכים, על תחושותיהם ועל העצמתם. העבודה עם ההורים גם כן נמצאה לה נוסחא מרשימה של הכלה והכוונה הורית מצד העו"סית וחשיבה ותכנון משותפים, הדדיות ותחזוק הקשר מצידי. פתאום, גם מודל ההורות המשותפת מבוסס בעקבות הקו המאוזן בינינו. צריך לשמור על זה על ידי תחזוק יומיומי.

מבוא – פנימיה פוסט אשפוזית

בדומה לחייו של נער נורמטיבי, חייו של חניך במסגרת כוללנית חוץ ביתית וטיפולית כגון פנימייה פוסט אשפוזית, אינם ניתנים לחלוקה אלא מתקיימת השפעה הדדית בין האספקטים השונים הנוגעים בחייו של החניך. השיחה עם המטפל אחרי הצהריים, התגובה שקיבל בבוקר מאם הבית, המריבה שהיה מעורב בה בבית הספר, התקפי זעם, הויכוחים שהיו לו עם אביו במהלך החופשה האחרונה והחברה לשעבר שהחליטה להיפרד ממנו בשבוע שעבר מייצגים אמנם אספקטים אפשריים בחייו של החניך, אך אין ספק כי ההשפעות ההדדיות של האספקטים השונים מהוות את ליבת הטיפול והחינוך בחניך. התגובה שקיבל החניך לפני יציאתו לבית הספר מאם הבית עשויה להיות תוצר של כעסים ותחושות אותם הביא מביתו במהלך החופשה בבית, התגובה של אם הבית במסגרת פנימייה פוסט אשפוזית עשויה מצידה ללבות את כעסיו, מה שיקבל ביטוי במריבה בבית הספר ובמידה והשותפות גבוהה בין מנהל הבית לבין המחנכת, כעסים אלו יכולים לקבל בסופו של דבר מענה על כיסא הטיפול ואולי, כל המעגל שלהלן לא היה קורה אילו לא היה נפרד מחברתו בשבוע שעבר.

ההשפעות ההדדיות הללו מייצגות לנו כעובדי פנימייה פוסט אשפוזית את החשיבות של מילייה טיפולי והסנכרון הקריטי בין הגורמים המחנכים והמטפלים. קשה עד מאוד להבין את חשיבות הסנכרון כשאתה עוטה משבצת ארגונית יחידנית, כזו המגדירה לה משימות ותחומי אחראיות שייחודיים רק לך במסגרת תפקידך. כיצד עליי להעמיד את הסנכרון בעמדה מועדפת כשיש לי כל כך הרבה משימות חשובות לא פחות? אחד מן המענים המרכזיים לכך הוא שבפנימיית עדנים אינך פועל לבדך אלא בקו ואפילו במשולש. עבודה בקו מייצגת את הקשר המקצועי בין מנהל ועו"ס הבית תוך הבנה כי מדובר בזוגיות מקצועית שאמורה לנהל ולהוביל את הבית בכלל הנושאים וההיבטים הקיימים. עבודה במשולש היא הקשר המקצועי בין מנהל, עו"ס ואם הבית ועוטה היא מודל דומה. עבודה בקו ובמשולש בפנימיית עדנים היא בבחינת חובה ועל כך יש התייחסות רבה. ניכר כי באופיו התרבותי של הארגון מונחים שותפות הגורל והחשיבה המשותפת כאבני יסוד. נכון כי מנהל הבית הוא המנהל הבלעדי של הקבוצה ואליו כפופים כלל צוות ההדרכה וצוות שנת השירות, אך לא יצליח מנהל הבית לנהל את הבית מבלי ליצור בעבורו ראייה הוליסטית הנוגעת בשלל האספקטים של חיי החניך ובעיקר האספקטים העמוקים והטיפוליים שמביא איתו העו"ס.

ההיפך נכון גם כן שכן נכון יהיה לומר כי עו"ס הבית הינו הגורם הבלעדי לניהול תכניות הטיפול וכלל האספקטים הטיפוליים של חניכי הקבוצה אך לא יצליח העו"ס לנהל זאת מבלי לקבל תמונה אמיתית על כל שינוי בחייו של החניך, הן מצוות ההדרכה ובעיקר ממנהל הבית ומבלי שיהיה מעורב חדשות לבקרים בחיי הקבוצה ובלי שיכיר את התפיסה החינוכית-ניהולית של מנהל הבית. לאור זאת, ניתן להבין כי מנהל הבית התופס את החלק הניהולי-חינוכי ועו"ס הבית התופס את החלק הטיפולי, חייבים לעבוד יחד בשותפות מלאה, נטולת אגו כשהמנוע של הקשר המקצועי הוא ללא ספק התהליך וההתקדמות של הקבוצה והפרטים המתקיימים בה. מנהל הבית, "המחזיק בתיק החינוך" ועו"ס הבית "המחזיק בתיק הטיפול", מבצעים הלכה למעשה שותפות זו.

במאמר הנוכחי אנתח את הקו אליו אני שותף במסגרת תפקידי כמנהל בית בקבוצת שיטה בפנימיית עדנים יחד עם עו"ס הבית על ידי בחינת התאמת הקו לשלוש מהנחות היסוד המלוות את התפיסה החינוכית-טיפולית במעונות חסות הנוער. המורכבות והמתח בין החינוך והטיפול עשויים להיות זהים באופן יחסי בין מעונות חסות הנוער למסגרות פוסט אשפוזיות שכן למרות השוני במאפייני האוכלוסייה, הדינאמיקה בין התחומים והגישה הכוללנית דומים.

עוד יש לציין שבקריאה שלי את הנחות יסוד אלו, התברר לי עד כמה הן תואמות לעשייה היומיומית במסגרת הקו. ניתוח הקו אותו אני חולק לאור הנחות יסוד אלו עשויה להוביל ליצירת מספר המלצות לניהול נכון של הקו בהתאם לסוג הקו אותו אנו מנהלים. להלן הנחות היסוד המלוות את התפיסה החינוכית-טיפולית במעונות חסות הנוער וניתוח הקו אותו אני חולק לאורם:

1. החינוך והטיפול הם בבחינת כלים שלובים, והמצב הרצוי הוא דיאלוג מתמיד בין השניים. דיאלוג זה צריך להתקיים כאשר יש בין הצדדים הן הבנה והן מתח עקב עמדות והבנות שונות (דיבואה, 2005)